נשמת אברהם / אורח חיים סימן תפד

פרטי מאמר

[social_share_button]

מחברים:

קטגוריות:​

עמודים:​

תפד

תאריך הוצאה:​

נשמת אברהם / אורח חיים סימן תפד

סימן תפד  מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים

 

סעיף א  (א) מאן דבעי לברוכי בתרי או בתלת בתי, מברך ברישא בביתיה ואכיל כל מאי דצריך, ומברך ברכת המזון, והדר מברך לכל חד וחד בביתיה ושתי אינהו כסא דקידושא ודאגדתא ואכלי ירקי ומצה, ואיהו לא אכיל ושתי בהדייהו, ושביק להו למגמר סעודתייהו, ומברכי אינהו ברכת המזון;  ואי לא ידעי, יקרא מלה במלה והדר אזיל לביתא אחרינא ועביד הכי, והדר אזיל לביתיה וגמר הלילא ושתו כסא דהלילא. ואי בעי לאקדומי להנך בתי ברישא, בריך להו ולא אכיל ולא טעים והדר אזיל לביתיה ומקדש, ואם ירצה יגמור הכל בביתו ואחר כך ילך לקדש בבתים האחרים ולא יאכל וישתה עמהם.

נשמת אברהם

 

(א) מאן דבעי. וכנראה שזה היה מנהג נפוץ וקדום בקרב העם כי הובא בגאונים[1], ואולי היה נפוץ גם בזמן האמוראים. והובא גם ברי"ף[2]  ברא"ש [3], בשבה"ל, בה"ג, יראים וט"ו.

והיה אולי זה תירוץ לקושיא למה לא גזרו חז"ל על אכילת מצה ויתר הל' הסדר כשזה חל בליל שבת, כמו שגזרו על שופר, לולב ומגילה[4]. ועיין שם ברש"י שכותב:  וילך אצל בקי ללמוד נענועו או ברכתו, ע"כ. ומאי שנא בין ברכת שופר או לולב וברכת מצה. והגרצ"פ פראנק זצ"ל[5] דן בדבר ומתרץ:  מכיון שמצה זמנה תיכף בצאת הכוכבים, אם צריך להתלמד לא ידחה ללילה שכבר צריך לקיימה אלא ילמד מבעוד יום. ויש להעיר הא מקרא מגלה גם כן בלילה וגזרו שמא ילך אצל חכם, אך יש לעיין לפי"מ שאמרו דמדברי קבלה הוא רק ביום, עכ"ד. ועיין בשדי חמד[6] ובעמק שאלה[7].

ולולא דמסתפינא הייתי אומר שמכיון שהיה מנהג קדום שהבקי הלך מבית לבית כדי להוציאם בברכות ואמירת ההגדה, וכנראה שהתארגנו לקבוצות של שתים או שלוש בתים לכל בקי, ממילא לא היה צורך להעם הארץ ללכת לבקי כדי ללמוד הברכות, וממילא לא היה צורך לגזור גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר.

והדין חשוב בבתי חולים ובבתי אבות כשחולים או זקנים, וה"ה נשים, אינם יכולים לבוא לחדר האוכל לקיים את כל הלכות הסדר, ואנשים מתנדבים לעשות את הסדר בחדרם כדי להוציאם ידי חובתם, ולפעמים כשאין מספיק מתנדבים לכל מקום ומקום או לכל מחלקה ומחלקה, ואז המתנדב יצטרך לילך ממקום למקום כדי להוציא קבוצות של חולים ידי חובתם. ועיין במ"ב כאן לפרטי דינים.

 

 

[1] ראה בהלכות פסוקות לרב יהודאי גאון, חברת מקיצי נרדמים תשי"א עמ' טו,  וראה שם

הערה שגם מובא בשם רב עמרם גאון.

[2] סוף ערבי פסחים.

[3] שם סי' לו.

[4] סוכה מב ע"ב.

[5] מקראי קודש פסח ח"ב עמ' נ.

[6] מערכת חמץ ומצה סי' יד ס"ק ו.

[7] על השאלתות פ' ויקהל שאילתא לפורים ס"ק כא.

 

מה אתם מחפשים?