נשמת אברהם / אורח חיים סימן תקג

סימן תקג  שלא להכין מיום טוב לחבירו

 

סעיף ב  ממלא נחתום (א) חבית של מים אף על פי שאינו צריך אלא לקיתון אחד. הגה אבל צריך להשים הכל אצל האש בפעם אחת, אבל אסור להוסיף אם כבר החבית אצל האש, דטרחא שלא לצורך הוא.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) חבית של מים. המחמם מים ביו"ט כדי למלא בקבוק חם לחולה, מכיון שחימום מים לצורך זה אינו שוה לכל נפש, יחמם אותם ע"י הוספת מים לאלה שעומד לחממם לצורך שתיה, שטיפת כליס וכדומה, וישפתם בבת אחת על הכיריים, ולא יוסיף מים לצורך החולה לקדירה שכבר עומדת על הכיריים[1]. ולדעתו של הגרש"ז אויערבאך שליט"א[2] אפשר להוסיף עוד קדירה עם מים ע"ג האש, והוא שגם ישתה מעט מהמים שבקדירה הנוספת, ואף גם באותה קדירה עצמה יתכן דמכיון שהכל מתערב והוא שותה גם מהמים הנוספים חשיב רק כמרבה ביו"ט, ובשו"ע ברמ"א כאן, רק נזכר שטירחא שלא לצורך הוא, ולצורך חולה הרי ודאי דשרי, עכ"ד. ונ"ל שאם אנשים אחרים במקומו רגילים לחמם מיטתם בבקבוק-חם גם כשהם בריאים, נראה שזה שוה לכל נפש ויהיה מותר גם לו להניחו במיטתו או אפילו על בטנו גם כשחש בבטנו, והוא שלא יהא ניכר לכל שכוונתו לרפואה[3].

 

 

 

[1] שש"כ פל"ג סע' כו.

[2] שם הערה צו.

[3] עיין בשש"כ פל"ד סע' יא.