נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / אורח חיים סימן תקסו

, "נשמת אברהם / אורח חיים סימן תקסו" נשמת אברהם – אורח חיים, עמ' תקסו.

נשמת אברהם / אורח חיים סימן תקסו

הלכות תענית

 

סימן תקסו  דיני תענית צבור

 

סעיף ג  אין שליח צבור אומר עננו ברכה בפני עצמה (א) אא"כ יש בבית הכנסת עשרה שמתענין, ואפילו אם יש בעיר י' שמתענין כיון שאין בבה"כ י' שמתענין, לא.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) אא"כ יש בבה"כ. ולענין קריאת ויחל כשחל התענית צבור בב' וה', אע"פ שדוחין פרשת השבוע לית כאן ברכה לבטלה (דתקנת עזרא לקרות בשני וחמישי), א"כ די כשיש ששה מתענים בבהכ"נ קורין ויחל, משא"כ במנחה צריך עשרה מתענים בבהכ"נ, וה"ה שחרית כשחל באגד"ו צריך עשרה בביהכ"נ דוקא (א"ר ופמ"ג), וי"א שבתענית צבור של ד' צומות כיון דמדברי קבלה הם, אפילו אין שם מתענים רק שבעה והשאר אינם מתענים דאניסי שהם חולים, יכולים לקבוע ברכת עננו ולקרות ויחל (שע"ת ע"ש)[1]. ומסכם הכף החיים[2] שהיכא דאפשר יש לחזר אחר עשרה שמתענים גם בד' צומות.

 

 

סעיף ה  בתענית צבור שליח צבור שאינו מתענה (ב) לא יתפלל.

 

נשמת אברהם

 

              (ב) לא יתפלל. ואם אירע שעבר לפני התיבה, יאמר בשומע תפלה עננו ביום צום התענית הזה, וה"ה אם אין ש"ץ אחר, מוטב שיתפלל מי שאינו מתענה ממה שיתבטלו לשמוע קדיש וקדושה וברכו[3].

 

 

סעיף ו  יש מי שאומר שאין עומד (ג) לקרות בתורה בתענית צבור מי (ד) שלא התענה. ואם הכהן אינו מתענה יצא הכהן מבית הכנסת, ועומד לקרות בתורה ישראל המתענה.

 

נשמת אברהם

 

                  (ג) לקרות בתורה. עיין לעיל סי' תקנט ס"ק ב. וכתב המ"ב[4] שרק בשחרית מותר לעלות אע"פ שדוחין פ' השבוע וקורין ויחל, מ"מ עכ"פ הלא קוראין בתורה בלא התענית אא"כ התענית באמצע השבוע [5], ויש מאחרונים שמפקפקין עליו בזה, ומ"מ בדיעבד אם קראוהו לכו"ע יעלה. ולגבי כהן או ת"ח עיין לעיל סי' תקנט ס"ק ב.

                  (ד) שלא התענה. או שאין בדעתו להשלים התענית[6].

 

 

[1] מ"ב ס"ק יד.

[2] ס"ק לב.

[3] מ"ב ס"ק יח.

[4] ס"ק יט בשם המג"א.

[5] עיין בשעה"צ ס"ק כד.

[6] מ"ב ס"ק כ.

 

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.