נשמת אברהם / אורח חיים סימן תקעח

סימן תקעח  שכל יחיד יתענה ויתפלל על צרתו

 

סעיף א  כשם שהצבור מתענים ומתפללים על צרתם (א) כך כל יחיד (ב) מתענה ומתפלל (ג) על צרתו. כיצד, היה לו חולה או תועה במדבר או חבוש בבית האסורים, יש להתענות ולבקש רחמים בתעניתו. ולא יתענה בשבת ומועד, חנוכה ופורים וראש חודש.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) כך כל יחיד. שכיון שהתענית הוא מדרכי התשובה והכנעה, כל יחיד ויחיד מחוייב לחפש בדרכיו בעת צרתו ולשוב אל ד', וכתב הפמ"ג דמשמע מלשון זה דיש עליו חיוב להתענות, וכן מצדד הב"ח[1], וכ"כ הברכ"י[2] בשם המאירי בס' משיבת נפש.

                  (ב) מתענה. והחיוב הוא על הכל, אף עוברה ומניקה אם אפשר לה, מחויבת להתענות[3].

                  (ג) על צרתו. וה"ה צרת קרוביו אם מרגיש בצרה[4].

 

 

 

[1] מ"ב ס"ק א.

[2] ס"ק א.

[3] ברכ"י ס"ק ב בשם המאירי.

[4] ברכ"י ס"ק ג בשם המאירי.