נשמת אברהם / אורח חיים סימן תרעז

סימן תרעז  דין אכסנאי בחנוכה

 

סעיף א  אכסנאי (א) שאין מדליקין עליו בביתו, צריך לתת פרוטה לבעל הבית להשתתף עמו בשמן של נר חנוכה, ואם יש לו פתח פתוח לעצמו, צריך להדליק בפתחו, אף על פי שאותו בית אינו מיוחד אלא לשינה והוא אוכל על שלחן בעל הבית, והוא הדין לבן האוכל אצל אביו. הגה וי"א דבזמן הזה שמדליקים בפנים ממש, ידליק במקום שאוכל, וכן נהגו.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) שאין מדליקין עליו. חולה השוכב בבית החולים, אשתו תדליק בבית והוא יוצא י"ח בהדלקתה אף שהוא במקום רחוק מביתו, וא"צ שוב להשתתף אפילו בפריטי[1]. ועיין בסע' ג.

 

 

סעיף ג  יש אומרים שאע"פ שמדליקין עליו בתוך ביתו, אם הוא במקום (ב) שאין בו ישראל מדליק בברכות. הגה כי חייב לראות הנרות וכן נוהגין, ואפי' אם הוא אצל יהודים ורואה הנרות, אם רוצה להחמיר על עצמו ולהדליק בפני עצמו, מדליק ומברך עליהם, וכן נוהגין.

 

נשמת אברהם

 

                  (ב) שאין בו ישראל. ולכן אם הוא שוכב בביה"ח (של נכרים), מדליק בברכה, ועיין במ"ב[2] שבסי' תרעו סע' ג סתם מרן שאין מברכים על הראיה כשמדליקין עליו בבית, ולכן לדינא אין לנהוג כן להדליק בברכה אא"כ שיאמר שאינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו וכמש"כ הרמ"א. אמנם יש מן הפוסקים (ומרן הב"י ביניהם) שסוברים אחרי דחז"ל פטרוהו ע"י הדלקת אשתו, לא כל כמיניה לומר איני רוצה לצאת בשל אשתי, וידליק בלא ברכה. והנה אף דודאי אין למחות ביד הנוהגים לברך אחרי דהרבה אחרונים הסכימו לברך, מ"מ טוב יותר להדר לשמוע הברכות מפי אחר ויענה אמן, ויכוין לצאת בהן, וידליק נרותיו, או יראה לשער להדליק נרותיו ולברך עליהן זמן מה קודם שמדלקת אשתו בביתו[3].

                  ולגבי הדלקת נרות חנוכה באור החשמל אינו יוצא ידי חובתם לדעת רוב

הפוסקים[4], אולם כותב השו"ת יביע אומר[5] שכאשר אין ברירה אחרת אלא להדליק באור החשמל (כגון ששוכב בביה"ח ואין לו שמן או נרות שעוה או אפשרות להדליקם), יש להדליק בלא ברכה. אך יזהר שיהא נר החשמלי מונח במקום מיוחד, שאין רגילים להניח שם נרות בשאר ימות השנה.

 

 

 

[1] מהא דמ"ב ס"ק ב.

[2] ס"ק יד.

[3] מ"ב ס"ק טז.

[4] שו"ת בית יצחק יו"ד ח"א סי' קכ (אולם ע"ע שם ח"ב סי' לא); שו"ת הר צבי או"ח ח"ב

סי' קיד ס"ק ב; שו"ת לבושי מרדכי מהד' תליתאה או"ח סי' נט ומהד' תרצ"ז סי' יט

אות ב; שו"ת ישכיל עבדי ח"ב סי' ט, וח"ג סי' יז; שו"ת משפטי עוזיאל מהד"ק או"ח סי' ז; כף החיים סי' תרעג ס"ק יט; שו"ת ציץ אליעזר ח"א סי' כ פי"ד; שערים

מצויינים בהלכה סי' קלט ס"ק ה; הגרש"ז אויערבאך שליט"א בספרו מאורי אש עמ'

צה.

[5] ח"ג סי' לה.