נשמת אברהם / אורח חיים סימן תרפו

הלכות מגילה

 

סימן תרפו  דין תענית אסתר

 

סעיף ב  מתענים בי"ג באדר ואם חל פורים באחד בשבת, מקדימין להתענות ביום חמישי. הגה ותענית זה אינו חובה, לכן יש להקל בו לעת הצורך, כגון מעוברות או מניקות או לחולה שאין בו סכנה, ואפי' רק כואבי עינים, שאם (א)  מצטערים הרבה לא יתענו (ב)  ויפרעו אח"כ, אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור. ואם חל פורים ביום א', שמתענין ביום ה' שלפניו, וחל בו ברית מילה, מותר לאכול על המילה, ולמחר ביום ו' יתענו האוכלים.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) מצטערים הרבה. זה קאי על כואבי עינים, אבל מעוברת, אף שאינה מצטערת אינה מתענה, כן כתב הישועות יעקב וכן דעת המחצית השקל, ובא"ר מחמיר בזה, אך ביולדת כל ל' יום גם הוא מיקל[1]. וכל זה לדעת מור"ם[2] שעוברות ומניקות נהגו להחמיר בג' צומות, קמ"ל דהכא יש להקל, אבל לדעת מרן[3] דעוברות ומניקות בג' צומות פטורות מלהתענות, בלא"ה הכא הן פטורות דלא חמיר תענית זה משאר תעניות[4].

                  (ב) ויפרעו אח"כ. להישועות יעקב הנ"ל מסתברא דלא קאי רק על כואבי עינים שבעצם יש עליו חיוב שלא לפרוש מן הצבור, ורק עכשיו משום דכאיב ליה עיניו פטור, ולהכי לבתר שיסולק כאבו יפרע התענית (כי אינו קבוע דוקא ליום זה כדאיתא במסכת סופרים, שיש שהיו מתענין ג' ימים בחודש אדר זכר לתענית של אסתר[5]), משא"כ מעוברת ומניקה דפטורות בעצם אפילו אינן מצטערות, אכן מדברי הב"ח לכאורה לא משמע כן[6]. ואם הרופא אמר להכואבי עינים וכדומה שהתענית מזיק לו א"צ לפרוע[7].

 

 

[1] מ"ב ס"ק ד.

[2] סי' תקנ סע' א.

[3] סי' תקנד סע' ה.

[4] כף החיים ס"ק יח.

[5] שעה"צ ס"ק יא.

[6] מ"ב ס"ק ה.

[7] כף החיים ס"ק כב.