נשמת אברהם / יורה דעה סימן קיז

סימן קיז  שלא לעשות סחורה מדבר איסור

 

סעיף א  כל דבר שאסור מן התורה, אף על פי שמותר בהנאה, אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה, (או להלוות עליו ואפילו לקנותו להאכילו לפועליו עובדי כוכבים אסור), חוץ מן (א) החלב, שהרי נאמר בו יעשה לכל מלאכה. ואם נזדמנו לצייד חיה ועוף ודגים טמאים (וכן מי שנזדמנה לו נבלה וטריפה בביתו), מותר למכרם ובלבד שלא יתכוין לכך. הגה וצריך למכרה מיד, ולא ימתין עד שתהא שמינה אצלו. וכן מותר לגבות דברים טמאים, בחובו, מן העובדי כוכבים, דהוי כמציל מידם. ואסור למכור לעובד כוכבים נבלה בחזקת כשרה. וכל דבר שאין איסורו אלא מדבריהם, מותר לעשות בו סחורה.

 

נשמת אברהם

 

                    (א) החלב. ואם מותר לרחוץ בסבון שנעשה מדבר האסור, מדין סיכה כשתייה, עיין בט"ז [1] ובנקוה"כ, וראה באו"ח סי' שכו ס"ק ה ובדברינו בנשמת אברהם שם. וראה בשו"ת יחוה דעת [2].

 

 

[1] ס"ק ד.

[2] ח"ד סי' מג.