נשמת אברהם / יורה דעה סימן קפ

סימן קפ  איסור כתובת קעקע וקריחה על המת

 

סעיף א  (א) כתובת קעקע, היינו ששורט על בשרו וממלא מקום השריטה בחול או דיו או שאר צבעונים הרושמים.

 

נשמת אברהם

 

                (א) כתובת קעקע. אומרת המשנה [1]: הכותב כתובת קעקע – כתב ולא קיעקע, קיעקע ולא כתב אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע. ומובא להלכה ברמב"ם [2]: כתב ולא רשם בצבע או שרשם בצבע ולא כתב בשריטה פטור עד שיכתוב ויקעקע וכו'.

                ומספקא לי מה הדין אם כותב בעט על בשרו, כפי שנהוג בעלמא, למשל רופא שכותב על כף ידו מספר טלפון וכו' שצריך אותו לעת עתה בלבד, האם מותר לכתחילה או האם יש בזה איסור דרבנן. כי לשון המשנה "אינו חייב עד" ולשון הרמב"ם "פטור" לכאורה משמע שיש בכל אופן איסור דרבנן בכתיבה בלבד. והנה כותב התוס' [3] מדאורייתא ליכא איסורא עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול וכו' ומיהו איסורא דרבנן איכא הכא וכו'. וכן כותב הבית שמואל [4] בשאלה לגבי גט חקוק על ידו של עבד וז"ל: ולכאורה קשה איך יחתמו העדים בכתובת קעקע הא נעשו רשעים אפילו כתבו ולא מלאו בדיו מ"מ נעשו רשעים מדרבנן וכו'. וכן כתב התפארת ישראל [5].

                אך עיין בכסף משנה [6] שכותב על מה שפסק הרמב"ם "לפיכך אם גלח זקנו במספריים פטור" (ועיין בלשון המשנה, מכות כ ע"א, ואינו חייב עד שיטלנה בתער), וז"ל: ומ"מ איכא למידק במ"ש אם גלח זקנו במספריים פטור דמשמע איסורא איכא, דמותר מבעי ליה דומיא דהקפת הראש. ונראה לומר דסירכא דלישנא דמתניתין נקט ולאו דוקא, דלכתחלה נמי שרי, עכ"ל. ולכאורה ה"ה נמי כאן שמה שכותב הרמב"ם "פטור" (והמשנה, "אינו חייב"), הכוונה מותר לכתחלה.

                וכותב המנחת חינוך [7]: והנה אם קיעקע ולא כתב או כתב ולא קיעקע אינו חייב, אך אינו מבואר בר"מ אם יש איסור דרבנן, אך מלשון פטור נראה דאיכא איסורא כמו שכתב הרב המחבר לעיל מצוה רנב גבי זקן, אך דעת הכסף משנה שם בהלכה ז' גם כן דמותר לכתחלה. ועיין תוס' גיטין כ ע"ב וכו' נראה מדבריהם דאיכא איסורא מדרבנן וכן כתב הבית שמואל אהע"ז סי' קכד ס"ק טז, דאפילו כתב ולא קיעקע הוי איסורא דרבנן [8]. וצ"ע בזה דלפי זה אסור לכתוב על בשרו רשימה וכו'. ובאמת אף האיסור דרבנן אינו אלא בכתב קיים ואינו יכול למחוק כמו השריטה בעצמה וכו', אבל כתב בעלמא על גופו או בדיו או בסיקרא אין כאן איסור כן נראה לי פשוט וכו'. ובאמת לא ראיתי משום ישראל שיעשה רשימה שלא יוכל למחוק על גופו, על כן נראה דהוא איסור דרבנן בדעת התוס' ומהר"מ נראה ג"כ כן [מלשון פטור] ומלשון המשנה אינו חייב, על כן אין להקל וכו', עכ"ל.

                ובפתשגן הכתב להר"ח קנייבסקי שליט"א [9] מסכם: העולה מכל הנ"ל דלדעת הרא"ש אין שום איסור בכתב ולא קיעקע או קיעקע ולא כתב אפילו איסור דרבנן וכן נראה דעת המאירי. ומדברי התוס' נראה מדרבנן (ואינו מוכרח) וכן דברי הבית שמואל, החת"ס (על גיטין שם) והדינא דחיי מבעל הכנה"ג על הסמ"ג ל"ת סא (אבל הרבה אחרונים מקילין בזה [10]) וכל זה בקיעקע דהיינו ששרט ולא צבע אבל בצבע על גבי בשרו ולא שרט אין שום ראיה דאסור מדרבנן. אכן המנחת חינוך וספר הקובץ ודינא דחיי כתבו דלדעת התוס' גם כן אסרו מדרבנן וכו'. והרוצה להקל בכל כתיבה על בשרו אם אינו כתב המתקיים, יש לו על מי לסמוך (וכבר כתבו האחרונים שמנהג העולם להקל בזה) וכו', עכ"ל.

                וכותב השבט הלוי [11]: ובעניותי דברי המנחת חינוך תמוהים דהמעיין בתוס' הרא"ש שם, שהם דברי התוס' הנ"ל יראה דלא אסרו מדרבנן רק אם שרט על בשרו ולא מלאו דיו וכו' אבל כתיבה על הגוף בלי שירוט כלל אין זכר בדבריהם, וגם בבית שמואל כתב רק אם כתבו ולא מלאו דיו, והיינו ששרט על בשרו ולא מלאו דיו דאסור מדרבנן אבל כתב ולא קיעקע כלל, לא נשמע מזה וגם לשון הש"ס גיטין בכתב וקיעקע אינו סובל זה, עכ"ל.

                ומעצם השתיקה של בעלי השולתן ערוך [12], התכמת אדם [13], הקיצור שו"ע [14] והבן איש חי [15] גם נראה שאין בזה אפילו איסור דרבנן.

                ושמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל שמותר לכתחילה לכתוב בעט על בשרו ואין בזה איסור אפילו דרבנן כי אינו כתב המתקיים כשמתכוון למוחקו תוך זמן קצר (ואין לדמות לכתיבה בשבת), עכ"ד.

 

[1] מכות כא ע"א.

[2] עכו"ם פי"ב הי"א.

[3] גיטין כ ע"ב ד"ה בכתובת.

[4] אהע"ז סי' קכד ס"ק טז.

[5] מכות פ"ג מ"ו ס"ק מה.

[6] על הרמב"ם שם ה"ז.

[7] מצוה רנג אות א.

[8] לא מצאתי לשון כזה בבית שמואל.

[9] סימן יח.

[10] והמה ספר משנת חכמיס סי' נז ביבין שמועה אות א, תועפות ראם בדברי היראים סי' שלח וספר

                הקובץ – כל זה בפתשגן הכתב שם.

[11] ח"ג סי' קיא אות א.

[12] כאן.

[13] כלל פט סע' יא.

[14] סימן קסט סע' א.

[15] שנה ב' פ' מסעי סע' טו.