נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / יורה דעה סימן קפב

, "נשמת אברהם / יורה דעה סימן קפב" נשמת אברהם – יורה דעה, עמ' קפב.

נשמת אברהם / יורה דעה סימן קפב

  • יורה דעה סימן קפ"ב (עידכון)

  • הלכות לא ילבש וכו'

     

    סימן קפב  דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה

     

    סעיף ב  מי שמגלח כל שיער שבו, מראשו ועד רגליו, י"א (א) שמותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה.

    נשמת אברהם

     

                        (א) שמותר לו. כותב הש"ך [1], דודאי לרפואה קמכוין, דאי ליפוי אדרבה ניוול הוא לו וכו', עיי"ש. ומביא הדרכ"ת [2] בשם השלחן גבוה ס"ק ד: דלא התירו לגלח כל גופו אם לא לרפואה, והמחבר לא הצריך לפרשו דכיוון דניוול הוא אין לך מי שיעשה כן אלא לרפואה, אבל דעת הרי"ף והרמב"ם נראה דאפילו לצורך רפואה (ר"ל בחולה שאין בו סכנה) אסור, עכ"ל. ולא הבינותי הלא כותב הרמב"ם [3], והובא בשו"ע כאן סע' א : בד"א במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים וכו'. וכן מובא גם בכ"מ בשם הרי"ף, משמע שלרפואה אפילו חולה שאבו"ס, ואולי אפילו חולה שמצטער מותר, וצ"ע. ועיין בס"ק הבא, מה שכתבנו לגבי צביעת שער.

     

     

     

     

    סעיף ו  אסור (לאיש) ללקט אפילו שער אחד לבן מתוך השחורות, משום לא ילבש גבר וכן (ב) אסור לאיש לצבוע (שערות לבנות שיהיו) שחורות, אפילו שערה אחת. וכן אסור לאיש להסתכל במראה. (וע"ל סימן קנ"ו).

     

    נשמת אברהם

     

                        (ב) אסור לאיש לצבוע. מובא בשערים מצויינים בהלכה[4]: שכותב בשו"ת שואל ומשיב מה"ק ח"א סי' רי, באחד שנתלבן חצי זקנו מצד אחד וזה צער ובזיון לו בין שאר בני אדם, דמותר לו לצבוע שערות הלבנות דכל האיסור הוא דרבנן וכמש"כ בשו"ת הרשב"א שהובא בב"י (כאן). ובשו"ת מהר"י אשכנזי יו"ד סי' יט, חולק עליו דזהו איסור תורה וכמש"כ הרמב"ם ע"ז פי"ב ה"ו. וכן בשו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סי' סב כותב לאסור מה"ט ובפרט שיש לו עצה להעביר הזקן בסם, ובשו"ת מהר"ם שיק סי' קעג מסיק נמי לאיסור. ובשו"ת מנחת אלעזר ח"ד סי' כג, אע"ג שביאר היתר לזה, מ"מ כתב דדעתו כן להלכה ולא למעשה, מפני הגאונים שאסרו. ובמנחת פתים סי' קפב הביא דברי התוס' בשבת נ ע"ב ד"ה בשביל, דמוכח משם דאם הוא בוש בפני בני אדם מותר, ודברי התוס' אלו הובאו להלכה גם בדרכי משה סי' קנו ס"ק א דאם אין כוונתו ליפות אלא שלא יתגנה ומתבייש מותר. ועי' בתוס' נזיר נט ע"א ד"ה 'והא, שכתבו דלינצל מצער מותר לגלח, וברמ"א או"ח סי' תרצו סע' ח הובא דעה אחת דמותר ללבוש שמלת אשה כשמכוונים לשמחה בעלמא [5], וה"נ הוא מכוין להסיר הצער ממנו וצ"ע, עכ"ל של השערים מצויינים בהלכה.

                        ועיין בט"ז [6] שכותב לענין האיסור לאיש ללבוש עדי אשה וכן להיפך; משמע דרך עידוי וקישוט אסור, אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה או גשמים, אין איסור, כן נראה לי פשוט, וכן משמע מדהתירו בסי' קנו להסתפר במראה כשיש צורך לעשות כן, ובאו"ח סי' תרצו הביא הרמ"א דאפילו מפני שמחת פורים המנהג להתיר בזה, ואף על גב דיש אוסרים וכו', עכ"ל. וכ"כ הש"ך [7] בשם הב"ח דאם לובשין כדי להגן וכיוצא בזה מותר, ואף להתדמות אין איסור אלא בדברים שהן עשוין לנוי וקישוט וכו', ואין דבריו מוכרחים כ"כ, ומ"מ נראה דהיינו דוקא בתיקוני אשה וכו', עיי"ש.

                        וכן ראיתי בשו"ת לבוש מרדכי עפשטיין [8] שנשאל אם מותר לאיש לצבוע שער זקנו לשחור למען יהיה אפשר לו להשיג משרה שקשה למי שנראה זקן, וכתב דכיון שמכוין למען ישיג משרה, אין כאן איסור. וכ"כ השרידי אש [9] שלכל השיטות יש להתיר לצבוע השערות אם אינו מתכוין ליפוי כי אם לתועלת מעשית.

                        אך השדי חמד [10] כותב: ועל פי דברי השואל ומשיב (הנ"ל) הסכמתי לדעת רב גדול בדורנו שהתיר לאיש ירא יחרד לעשות כן ע"י נכרי בצבע קצת אדום (וכן הסכימו לי הגאון ברעזיאן ומחבר ספר מנחת שי) וכו'. ודוקא צבע אדום, כי יתכן שגם הגאון מהר"י אשכנזי מודה דמותר, דלא אמר דאסור אלא לצבען שחורות שזה הוא מתיקוני אשה, עכ"ד. ובשו"ת חלקת יעקב [11] גם אוסר, וכשיטת מהר"י אשכנזי והדברי חיים.

                        וכעת ראיתי בשו"ת אג"מ [12] שכותב לאסור מטעם שהאיסור הוא ע"מ שנעשה מקושט כנשים, ומשמע מדבריו שהיה מתיר אם אין זה המטרה. ואח"כ ראיתי שכך הוא כותב במפורש [13]: ובאם כוונת צביעתו הוא לא ליפוי אלא כדי שיקבלוהו למשרה באופן שאין איסור אונאה, כגון שיודע שיעשה המלאכה כצעיר, מסתבר שיש להתיר כמו בלובש מפני החמה והצנה שהתיר הב"ח כדהביאו הט"ז והש"ך והסכימו לזה כיון שהוא רק דבר אחד ולא מתדמה בזה לאשה, עכ"ל. וכן עיין בדבריו בשו"ת אחר [14]. וכן מתיר המנחת יצחק [15].

    וכ"כ לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: הלבינו שערותיו לא לפי הגיל, יש מתירין  לצבוע או ללקט מפני שרק מסיר משום מום ואין כוונתו לסתם יפוי.

    פאה נכרית בגבר. אדם קרח שחובש פאה האם זה נחשב ככיסוי ראש, עיין במ"ב [16] שכותב שאף אותן שתפורין בבגד מתחתיו יש לאסור מפני מראית העין שיאמרו ששערות הן ויש מקילין, עכ"ל. ובבאר היטב [17] כותב בשם העולת תמיד שהשובין כיסוי אך מפני מראית העין יש ליזהר אם אפשר, עכ"ל. ובסידור השלה"ק [18] כתב דליכא בזה משום מראית העין דרוב העולם יש להם פאה נכרית ומ"מ נהגו העולם להחמיר בהזכרת השם ואין לזוז מן המנהג. ובפחד יצחק [19] כותב בשם מהר"ש הלוי וז"ל: דאסור לישב בבית הכנסת או להניח תפילין עם הפירוקא (היא פאה נכרית) בלא כובע בראשו משום חוקות הגוים, עכ"ל, ובמקום אחר [20] הוא כותב: שהיושבים עם הפירוקא בלא כובע הם כיושבים בראש מגולה והיושבים ככה בבית הכנסת או בית המדרש או בשעת ברכת המזון או בהנחת תפילין, דינם כהולכים בחוקות הגוי, עכ"ל. גם החיד"א [21] כותב דחשוב ככיסוי ומיהו מנהג העולם שלא לברך בלי כובע על ראשו. ובהגהות רעק"א [22], אחרי שמביא את העולת תמיד, כותב : ואפשר דוקא לענין הזכרת השם אבל לענין לילך ד' אמות בגלוי ראש דהוי רק חסידות כמ"ש המג"א ס"ק ג, י"ל בכיסוי פרו"ק (פאה) שרי ולא חיישינן בזה למראית העין, עכ"ל. וכ"כ הלבושי מרדכי [23] דאין לחוש בזה משום לא תלבש גבר, אך לענין לברך בכסוי פאה נכרית פשיטא דאסור וכו' מטעם מראית עין, עכ"ל.

                        ולגבי חציצה בתפילין עיין במ"ב [24] בשם האחרונים שכתבו תוכחת מגולה על המניחים התפילין ע"ג פאה נכרית ואפילו אם רק הרצועה מונח על הפאה נכרית עכ"ל. וכותב האג"מ [25]: דאף שהוא לנאותו שהוא בוש מלגלות ראשו בבית הכנסת, יניח את של ראש בלא ברכה וכשיבא לביתו יגלה ראשו ויניח תפילין בברכה, עכ"ל.

     

     

     

    [1] ס"ק ה.

    [2] ס"ק ה.

    [3] ע"ז פי"ב ה"ט.

    [4] סי' קעא ס"ק א.

    [5] עיין מה שכותב הדרכ"ת כאן ס"ק ט על זה.

    [6] ס"ק ד.

    [7] ס"ק ז.

    [8] סי' כד.

    [9] ח"ב סי' פא.

    [10] מערכת הלמ"ד סי' קטז ד"ה ולא.

    [11] ח"ב סי' עז.

    [12] יו"ד ח"א סי' פב.

    [13] יו"ד ח"ב סי' סא.

    [14] או"ח ח"ד סי' עה ענף ג.

    [15] ח"ו סי' פא.

    [16] או"ח סי' ב סוס"ק יב.

    [17] שם ס"ק ו.

    [18] מובא בשערים מצויינים בהלכה סי' ד ס"ק ה.

    [19] אות כמה חציף.

    [20] אות פירוקא.

    [21] שו"ת חיים שאל ח"ב סי' לה.

    [22] או"ח סי' צא סע' ד.

    [23] מהד"ת סי' קח.

    [24] סי' כז ס"ק טז.

    [25] או"ח ח"ד סי' מ אות יח.

     


  • יורה דעה סימן קפ"ב (עידכון)
  • powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.