נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / יורה דעה סימן קפג (עדכון)

, "נשמת אברהם / יורה דעה סימן קפג (עדכון)" נשמת אברהם – יורה דעה, עמ' קפג.

נשמת אברהם / יורה דעה סימן קפג (עדכון)

הלכות נדה

 

סימן קפג  אשה שרואה טיפת דם צריכה לישב ז' נקיים

 

סעיף א  אשה שיצא דם (א) ממקורה, בין באונס בין ברצון טמאה, והוא שתרגיש ביציאתו. ומיהו משתרגיש בו שנעקר ממקומו ויצא, טמאה אף על פי שלא יצא לחוץ, ואפילו לא ראתה אלא טיפת דם כחרדל, יושבת עליו שבעה נקיים. הגה כאשר יתבאר לקמן סימן קצ"ו. ואין חילוק בין פנויה לנשואה לענין איסור נדה, כי כל הבא על הנדה חייב כרת.

 

נשמת אברהם

                               

                (א) ממקורה. כותב הרמב"ם [1] משל משלו חכמים באשה, הרחם שנוצר בו הולד הוא הנקרא מקור והוא שדם נדה וזבה יוצא ממנו קוראין אותו חדר וכו'. ולמעלה מן החדר ומן הפרוזדור בין חדר לפרוזדור הוא המקום שיש בו שתי ביצים של אשה והשבילים שבהן מתבשלת שכבת זרע שלה, מקום זה הוא הנקרא עליה וכו'. דם הבא מן החדר כולו טמא וכו' ודם העליה כולו טהור שהוא כמו דם מכה שבמעים וכו', עכ"ל. וכן כותב הש"ך [2]: מדכתיב [3] והיא גלתה את מקור דמיה, למדו חז"ל [4] שאינה טמאה אלא בדם הבא מן המקור.

                יש נשים שרואות דם בזמן הביוץ. בזמן הביוץ נקרע קרום של השחלה, נשפכת ממנה ביצית יחד עם קצת נוזל ודם והכל נשאב לתוך החצוצרה ומגיע לרחם. בנוסף, כתוצאה מהביוץ יש באותו זמן ירידה ברמת האסטרוגן בדם שיכולה לגרום לדימום מהרחם. הדעה המקובלת היום היא שהדם אכן בא מהרחם עצמה כתוצאה מהשינוי ברמות האסטרוגן — דהיינו דם וסת. שאל מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א למורנו ורבנו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: אשה שיש לה וסת כל 28 יום (ואפילו שלא קבוע, אבל לא פחות מ25- יום) שרואה כתם כל חודש ביום ה13- או ה14-, והרופא הוכיח ע"י בדיקת דם שזה היה זמן הביוץ, האם ניתן לתלות שהדם הוא דם טהור ולטהר את האשה? וענה לנו מורנו ורבנו זצ"ל שמכיון שהדעה הרפואית היום שהדימום הוא מהרחם, היא טמאה טומאת נדה. וכן שמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א.

 

 

 

[1] הל' איסו"ב פ"ה הל' ג-ה.

[2] ס"ק א.

[3] ויקרא כ, יח.

[4] תורת כהנים (פ' קדשים), כתבה הרי"ף פ"ב דשבועות (ג ע"א מדפי הרי"ף) והרא"ש סוף נדה (פ"י סי'

                ו) – ב"י כאן.