נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / יורה דעה סימן קצג

, "נשמת אברהם / יורה דעה סימן קצג" נשמת אברהם – יורה דעה, עמ' קצג.

נשמת אברהם / יורה דעה סימן קצג

סימן קצג  דין דם בתולים

 

סעיף א  (א) הכונס את הבתולה, בועל בעילת מצוה וגומר ביאתו ופורש מיד. אפילו היא קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה, ואפילו בדקה ולא מצאה דם, טמאה שמא (ב) ראתה טיפת דם כחרדל וחיפהו שכבת זרע. הגה ויש מקילין אם לא ראתה דם, ונהגו להקל אם לא גמר ביאה רק הערה בה ולא ראתה דם, אבל אם בא עליה ביאה ממש, צריך לפרוש ממנה אע"פ שלא ראתה דם, ובעל נפש יחוש לעצמו שלא לשחוק בתינוקות. וצריכה שתפסוק בטהרה ותבדוק כל שבעה, ולא תתחיל למנות עד יום ה' לשימושה. ונוהג עמה ככל דיני נדה לענין הרחקה, אלא שנדה גמורה אסור לו לישן על מטתה אפילו כשאינה במטה, וזו מותר לו לישן באותה מטה, לאחר שעמדה מאצלו, ואפילו בסדין שהדם עליו.

 

נשמת אברהם

 

                    (א) הכונס את הבתולה. כלה שאין לה ווסתות סדירות ומפחדת שתהיה טמאה ביום חתונתה, כתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: לאחר דכמו שחרדה מסלקת את הדמים כמבואר בסי' קפד סע' ח ואף שלמעשה אומרים, היינו משום דיש לחשוש שמא היה היסח הדעת כלשהו ובפרט אם תיזקק לבעלה אולי יסור אז ממנה הפחד ותראה דם, וא"כ בזמננו שבדוק ומנוסה שהכדורים ודאי מעכבים את הוסת, מסתבר דיש לסמוך על זה ולהתיר אפילו בעונה הסמוכה לוסת או לאחר עונת הוסת אם בדקה ולא ראתה. ומפורש מצינו בתשובת רדב"ז חלק ח סי' קלו שנדפס מחדש, בנשים ששותות משקה או שאר דברים לעכב וסתן, ועיי"ש דמיירי במיני משקאות שאין זה כ"כ ברור כמו הכדורים שבזמנינו, והוא מצדד שם להתיר. רק יש לברר אם זה גם בדוק ומנוסה שמעכב אפילו טיפת דם כחרדל, עכ"ל.

                    וכל זה כשהיא לוקחת את הכדורים עד יום החתונה ועד בכלל, אך אם תקח את הכדורים בחודש שקודם ליום הנשואין, כך שיום הראשון של נדתה (דהיינו עם הפסקת לקיחת הכדורים) יהיה כארבעה עשר יום לפני יום הנשואין אין בזה חשש כי אז תהיה טהורה ליום חתונתה, ולא תקח כדורים כך שהוסת מגיע אחרי כניסתה לחופה, כי יש והכדורים עצמם גורמים לדימומים [1].

                    (ב) ראתה טיפת דם. מה הדין לגבי כלה שהיה צורך לחתוך בתוליה ע"י רופא, האם היא טמאה או לא. עיין בש"ך [2] שכותב בשם הרא"ש: ונ"ל דטעם חומרא זו (שצריכה לפסוק בטהרה ולבדוק כל ז') לא בשביל שנחוש שמא יצא דם מן המקור וכו', אלא הטעם משום דבעיית מצוה לכל היא מסורה ואין הכל בקיאין בין קטנה לגדולה ובין ראתה ללא ראתה, ועוד משום דהחתן יצרו תקפו, הלכך הסכימו רבותינו להשוות כולן, עכ"ל. וכותב השו"ת חשב האפוד [3]: והנה הטעם הזה אינו שייך אלא בדם הבא מחמת ביאה, אבל דם בתולים הבא מחמת חתך בבתולים אינו אלא כשאר דם מכה, ואין לנו טעם לטמא אותה, ככה נראה הדבר לפי הסברא החיצונה. אך המהרש"ם ח"א סי' רי שנשאל על זה החליט דגם בזה דיה בד' ימים לפני ז' נקיים. וצ"ל לדעת המהרש"ם, דכיון שגזרו חכמים על דם בתולים אין לחלק בין דם לדם, וכל דם בתולים טמא ואפילו בא הדם מחמת שחתכו הבתולים, אלא שאין צריכה להמתין ה' ימים ודיה בד' ימים. ובודאי כיון שכן דעת מהרש"ם שהיה גדול בדורו מובהק בהוראה, יש לנו לפסוק כן, עכ"ל של החשב האפוד. וכן עיין בדרכ"ת [4] ובעיקרי

הד"ט [5].

                    אך כותב הבנין ציון [6], שבשו"ת הגאונים [7] מובא בשם רב נטרונאי גאון

וז"ל : וששאלתם הא דאמר רבנן בועל בעילת מצוה ופורש, צריכה ז' נקיים וטבילה או לא, תנוקת חשו לה חכמים שמא עם טורח דם בתולים אי אפשר לבא דם בתולים בלא צחצוחי זיבה, וכיון דמשום הכי הוא ל"ש ראתה ועודה בבית אביה וכו', צריכה ז' נקיים וטבילה כעיקר זבה, עכ"ל. ועוד כותב שם [8] בשם רב האי גאון: וששאלתם הנושא אשה בתולה וכו', הלכתא הנושא אשה בתולה כשהוא בועל בעילה הראשונה שהיא מצוה, פורש ממנה ואסור לבעול בעילה שניה עד שתספור ז' נקיים ותטבול במים חיים [9] מפני שדם בתולים גורם לדם נדה שיצא עמו, וכשהיא נבעלת בעילה ראשונה אוחזה אותה רעדה וחלחלה, ובזמן שהאשה מתחלחלת היא פורסת נדה, וכענין מה שכתוב באסתר, ותתחלחל המלכה מאד, אמר רב מלמד שפרסה נדה [10], עכ"ל. הרי בפירוש כתבו הגאונים שהחומרא היא משום חשש נדה, ובלי ספק אילו ראה הרא"ש דבריהם לא היה כותב כדבריו וכו', עכ"ל של הבנין ציון.

                    והנה ראיתי בשו"ת אגרות משה [11] שכותב שאם חתכו בתוליה ע"י ניתוח מותרת לבעלה ואינה צריכה ז' נקיים וטבילה, כי הרי דם בתולים הוא בעצם דם מכה ורק במה שיצאו ע"י ביאה אסרו חכמים ולא ע"י הכאת עץ וניתוח, עכ"ל. וכותב המנחת יצחק [12] להאגרות משה בבקשה לחזור עוד הפעם על פרשתא דא, כי לדעתו יש להחמיר וכפי הגאונים והמהרש"ם. וכן מחמיר גם השו"ת ציץ אליעזר [13]. וכ"כ בשו"ת מהר"י שטייף [14] שגם ע"י הניתוח של הרופא יש לחוש שע"י הרעדה וחלחלה של הוצאת דם בתולים יצא גם דם נדה, ודינה כנדה גמורה וצריכה למנות ז' נקיים אחר ד' ימים, עכ"ד. וכן מחמיר הגר"ש הלוי ואזנר שליט"א [15].

                    אך לא הבינותי, כי כאמור בהקדמתי להלכות נדה, עור הבתולים נמצאים בפתח מקום הערוה, ומה שהרופא עושה הוא רק לקרוע את העור הזה (לעיתים נדירות אם העור קשה מאד ועב ומודבק, אז גם מוכרחים לחתוך ממנו כדי להרחיב את הפתח), ואם כן איך שייך בכל זה רעדה וחלחלה. ושמחתי מאד כשראיתי שכוונתי לדעתו של הגר"ע יוסף שליט"א שכותב [16]: שכל עיקרה של חומרא זו אינה אלא בבתולה שנבעלת כדרך כל הארץ שאז יש הטעם דחימוד ותאוה, ולכן יש להקל שלא תצטרך לא שבעה נקיים ולא טבילה, עכ"ד. וכן אמר לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א שיש להקל וכדברי האגרות משה. והוסיף לי הגאון שליט"א בכתב: אם משום רעדה וחלחלה יש לאסור בכל נתוח שעושים באותו מקום מבחוץ בגלל זה שהיא רועדת.

                    ואם ע"י ביאתו שלאחר כן מצאה דם, יש לתלות זאת בדם בתולים ותצטרך לפרוש ד' ימים ואח"כ תפסוק בטהרה .ותספור ז' נקיים ותטבול, אבל אם לא מצאה דם, אין לחוש שמא היתה טיפת דם ואבדה או שחיפה אותה ש"ז, מפני שיכולים לתלות שכל דם הבתולים כבר יצא ע"י הניתוח [17], ויש שמסתפקים בדבר [18]. וראה גם בדרכי תשובה [19].

 

 

[1] והסכים אתי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

[2] סי' קצ ס"ק ג.

[3] ח"ב סי' קיז.

[4] כאן ס"ק טו.

[5] יו"ד סי' כא ס"ק י.

[6] סי' סט.

[7] סי' קסה.

[8] סי' קסח.

[9] וכן עיין ברש"י סנהדרין פז ע"א ד"ה הלכות אחד עשר (ועיין שם ברש"ש),

                    בבכורות נה ע"ב ד"ה מקוה ובספר הפרדס לרש"י הל' נדה פס' בשמחת חתן

                    כו'. וכ"כ בספר חסידים סי' תקט. אך עיין ברש"י שבת סה ע"ב ד"ה שמא,

                    נדרים מ ע"ב ד"ה ועביד, וכן עיין במו"ק ה ע"א רש"י ד"ה רגילין ובב"ח

                    שם. ועיין ברמב"ן סו"פ  מצורע; חת"ס על נדרים שם ושו"ת שואל ומשיב

                    תליתאי ח"ב סי' צב. ועיין בשאלתות פ' אחרי סי' צו ובהעמק שאלה שם

                    ס"ק יב.

[10] מגילה טו ע"א.

[11] יו"ד ח"א סי' פז.

[12] ח"ד סי' נח.

[13] ח"י סי' כה פי"ב.

[14] סי' קלא.

[15] שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קיט.

[16] שו"ת יביע אומר ח"ד סי' י.

[17] שו"ת אג"מ, מנחת יצחק ויביע אומר שם.

[18] מהר"י שטייף שם, ומשום לא פלוג.

[19] כאן ס"ק כה.

 

 

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.