נשמת אברהם / יורה דעה סימן רכ
סימן רכ חילוק שבין קונם יין להיום או לזמן ודין הנודר על דבר שאינו קבוע
סעיף טו אם קבע זמן למשתה בנו, ונדר עד זמן משתה בנו, מספקא לן אם חשוב זמנו קבוע, והולכין בו להחמיר. הגה ואפילו אם מת הבן קודם שיגיע משתה שלו, צריך להמתין עד אותו זמן. וכן אם נדר לעשות דבר עד שיהיה בנו בר מצוה, ומת, צריך להמתין עד שיהיה ראוי להיות בר מצוה. ועיין בא"ח סימן תקס"ט יחיד או רבים שקבלו עליהם תענית מחמת איזה צרה, ועברה, אם צריכים להשלים תעניתם. והוא הדין בנדר נדר לעשות צדקה או שאר נדרים. ונ"ל דכל זה מיירי בקבלו עליהם, סתם, אבל אם פירש דבריו, כגון מי שנדר ואמר אם יחיה פלוני החולה אתענה כך וכך או (א) אתן כך וכך לצדקה, אם מת אותו פלוני, פטור מנדרו, דהרי התנה בפירוש ולא בעינן תנאי כפול בנדרים, דלא גרע דבורו מכוונת הנודר כדלעיל סימן רי"ח. וכן יתבאר לקמן סוף סימן רל"ב, וכל שכן האומר אתן סלע לצדקה כדי שיהיה בני, ואם לא יחיה לא אתן, אף ע"ג דעובד ע"מ לקבל פרס מכל מקום פטור אם לא יחיה.
נשמת אברהם
(א) אתן כך וכך לצדקה. עיין לקמן סי' רמז ס"ק א ובדברינו שם.