נשמת אברהם / יורה דעה סימן רלז
סימן רלז הנשבע אם צריך לישבע בשם או בכינוי
סעיף ו מי שנשבע בשמים ובארץ ובשמש וכיוצא בהם, אע"פ שאין כונתו אלא למי שבראם, אינה שבועה. וה"ה לנשבע בנביא מהנביאים, (או בשאר כתב מכתבי הקדש), או בשלחן המקדש או באחד מכלי הקדש. ואף ע"פ כן מאיימין עליהן ומראין להם שזו שבועה, כדי שלא ינהגו קלות ראש בשבועות, ומתירים להם. הגה וכל זה שלא נטל בידו, אבל אם נטל בידו כתב אשורית, אפילו אינו רק (א) חכמה חיצונית או אל"ף בי"ת שאין בו רק אותיות, אם נשבע בהן והן בידו, הוי שבועה, וע"ל סימן רי"ב. וה"ה אם לא אחזן בידו, והיו מונחים לפניו, ואמר במה שכתוב בהן.
נשמת אברהם
(א) חכמה חיצונית. כותב הפ"ת [1] בשם השו"ת חות יאיר סי' קו: שספרי אקלידוס ואבן סיני של רפואות וכה"ג בכתב אשורית בדפוס שאין בהם קדושת חוסר ולא פועל במחשבתו ולא תכלית לנפש, אף כי יש למנוע מלנהוג בהם בזיון, מ"מ אין בהם קדושת ספרים להצילם מפני הדליקה בשבת, והנשבע בהם אינו שבועה, עכ"ל. ועיין בדברינו בנשמת אברהם ח"א סי' פה ס"ק ב.
[1] ס"ק ב.