נשמת אברהם / יורה דעה סימן רמט
הלכות צדקה
סימן רמט כמה חייב ליתן וכיצד יתננה
סעיף א שיעור נתינתה, אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר, ואחד מעשרה מדה בינונית, פחות מכאן עין רעה. וחומש זה שאמרו, שנה ראשונה מהקרן, מכאן ואילך חומש שהרויח בכל שנה. הגה ואל יבזבז אדם יותר מחומש, שלא יצטרך לבריות. ודוקא כל ימי חייו, אבל בשעת מותו יכול אדם ליתן צדקה כל מה שירצה. ואין לעשות ממעשר שלו (א) דבר מצוה, כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה, רק יתננו לעניים.
נשמת אברהם
(א) דבר מצוה. רופא פרטי. ילד הצריך לעבור ניתוח לב פתות שניתן להיעשות בחסות קופת חולים, אך אם רוצים רופא בעל שם עם נסיון רב שינתח את הילד, צריכים לשלם לו באופן פרטי, ולמשפתה אין יכולת לעשות זאת ומבקשים תרומות. האם כסף זה נתשב כצדקה או כחסד וכפי שהובא לעיל (סי' קנה ס"ק א)? שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל שאם הדבר נחוץ כי הסיכוי שהניתות יצלית הרבה יותר גדול אם יתבצע ע"י המומחה אזי נקרא פיקוח נפש והכסף שתורמים נחשב ככסף צדקה. אך אם אין הדבר ממש נחוץ, ולפי דעת הרופאים יוכל גם אחד מהצוות לנתח, אין התרומה נחשבת כצדקה אלא רק כחסד, דהיינו יתרום כסף קטן שיהיה מותר לו להוריד מחשבון מעשר-כספים שלו וכדלעיל (סי' קנה ס"ק א).
ושמעתי מהגרי"ש אלישיב שליט"א שאם חולה כזה הגיע לחוץ לארץ לקבל טיפול כזה, אזי אם, מן הבחינה הרפואית, יכול לחזור ארצה כדי לקבל חינם את הטיפול הנחוץ – אין חייבים ליתן לו מכסף צדקה. אך אם מתברר שאינו יכול, מהבחינה הרפואית, לחזור ארצה, אז חייבים לעזור לו מכספי מעשר.