נשמת אברהם / יורה דעה סימן רס (עדכון שני)

הלכות מילה

 

סימן רס

 

סעיף א  מצות עשה לאב למול את בנו, וגדולה (א) מצוה זו משאר מצות עשה.

 

נשמת אברהם

 

                (א) מצוה זו. ראה בנשמת אברהם [1] מה שכתבנו בנוגע לשימוש באמצעי הרדמה כדי למול אדם מבוגר. לאחרונה דובר בספרות הרפואית על שימוש במשחה של חומר מרדים ונערך נסיון בכמה תינוקות שעברו ניתות של הערלה אחרי שמשחו את האבר במשחה זו. לפי המאמר סבלו התינוקות פחות כאבים ובכו פחות מאלה שנותחו ללא כל הרדמה.

                השאלה היא האם מותר להשתמש במשחה כזאת לפני המילה כדי למנוע סבל מהתינוק ואולי אפילו חייבים לעשות כן כדי למנוע או להפחית צער דינוקא כיון שאין כאן כל פגיעה בעצם מעשה המילה ובהלכותיה? אולם מסופקני אם אכן מותר יהיה לנהוג כך מן הטעם שאולי יש בכתבי הקבלה או בזוהר הקדוש ענין בצערא דינוקא דווקא ואם כן יהיה אסור לשנות את מנהג ישראל?

                ואמנם כותב העוללות אפרימ [2] שיכוין כל אדם על צרותיו בעת בכי הנימול מיסורי המילה כיון שקול זה עולה בלי מונע מכל קליפה שתיכלל גם תפלתו. על זה נאמר: כי שמע ד' קול בכיי, כלומר בכי הילד הנימול, שמע ד' תחינתי ד' תפלתי יקח, והוא עצה נפלאה וכו'. אך קשה לומר שזו סיבה מספקת כדי לא למנוע צערא דינוקא.

                וראיתי בשו"ת אמרי יושר [3] שכותב לאסור כי על אף שהיה ידוע לחז"ל על סם כזה, לא מצינו כלל בשום מקום שעשו ע"י סם וכו' ונראה דהוי קי"ל לחז"ל דהמילה צריכה להיות ע"י צער דווקא וכו', וח"ו לחדש חדשות שלא נהגו מעולם, עכ"ל – אך לא מביא מקור לדבריו. ומאידך השרידי אש [4] כותב שיש פנים להתיר שלא מצינו בשום מקום שיש מצוה למול בהגרמת צער לנימול.

                וראיתי גם בשבט הלוי [5] שאמנם מתיר במקום צער גדול אך כותב שמצינו לחז"ל בכל מקום דמצות מילה צורתה שיהיה צערא דינוקא ואחז"ל כי עליך הורגנו כל היום זו מילה, ופשיטא דכן צורת המצוה המקורית מסיני.

                וכן כתב לי הגרא"י וולדינברג שליט"א [6] לאסור בעקבות האמרי יושר, השו"ת ארץ צבי (סי' נו), שו"ת מערכי לב (סי' נג) והעוללות אפרים (מובא לעיל).

                והיביע אומר [7] כותב להשיג על האמרי יושר כי היכן מצא שיש חיוב להצטער במילה ואם הראשונים סברו וקבלו משום חביבות המצוה וכמו שעשה אברהם אבינו, מהיכא תיתי לומר שהבא לעשות טצדקי למנוע ממנו צער המילה שנוכל לעכב בידו וכל כה"ג על המחמיר להביא ראיה ברורה והאמת יורה דרכו שאין הצער מעכב במילה שכל שמעשה המילה נעשה כהלכה, מה לי ולצערו של זה, עכ"ל.

                ואמר לי הג"ר יוסף וינטר שליט"א ששמע מהג"ר יעקב הלל שליט"א, ראש ישיבת המקובלים בירושלים, שחיפש ולא מצא בזוהר הקדוש ובספרי הקבלה שיש ענין מיוחד בצערא דינוקא. אולם הוסיף הג"ר הלל שליט"א שכתוב בזוהר ובתיקוני הזוהר שצער לידה מכפרת על עון של חוה ובכל זאת עושים כל טצדקי כדי למעט ככל האפשר את כאב הלידה ולא ראינו מי שפוצה פה ומצפצף, עכ"ד.

                ואמרו לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שליט"א שאם לא יהיה שום סכנה בשימוש במשחה, יהיה מותר וגם חיוב להשתמש בה.

 

 

[1] כרך ב, יו"ד סימן רסא ס"ק א (עמ' קס).

[2] סי' תטו, מובא בהגהות הגרא"ג מגרידץ על מסכת שבת דף קל ע"א.

[3] ח"ב סי' קמ.

[4] ח"ג סי' צו.

[5] ח"ה סי' קמז ס"ק ב.

[6] שו"ת ציץ אליעזר ח"כ סי' עג.

[7] ח"ה יו"ד סי' כב.