נשמת אברהם / יורה דעה סימן רפו

הלכות מזוזה

 

סימן רפו  מקומות החייבים במזוזה

 

סעיף א  (א) אלו המקומות שחייבים במזוזה, אחד שערי בתים ושערי חצרות, מדינות ועיירות, רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפים, כולם חייבים. הגה ודוקא כשבית השותפים ישראלים, אבל בית של ישראל ועובד כוכבים פטור ממזוזה וכן חצירות או עיירות שמקצת עובדי כוכבים דרים שם, פטורין ממזוזה.

 

נשמת אברהם

 

                    (א) אלו מקומות שחייבים במזוזה. מה דינו של בית חולים בחו"ל ובארץ, בחדרי החולים ובחדרי הצוות. כותב החידושי רע"ק כאן: בית אסורים חייב במזוזה דדירה בעל כרחה שמיה דירה (תשובת שער אפרים סי' פג) ובבית הלל כתב לפטור, עכ"ל. וכותב הברכ"י כאן: ומטעם זה כתב הרב בית הלל שבית האסורים פטור ממזוזה לפי שאינו דירת כבוד וכו'. ועיין שם בברכ"י שיש לצדד לפיטורא בבית האסורים מטעם אחר, וכן בלאזאריט"ו שיושבין מ' יום ולפעמים שני חדשים אף במקום שישאר בבית ההוא כל אותו זמן וליכא שום סכנה ולא ביזוי, מטעם דמקומות אלו עיקרן לדירת עראי ולא לדירת קבע והו"ל כבתים שבספינה ודכוותייהו דפטורים, ולא דמי לפונדק דשם עשוי גם לדירת קבע ודו"ק, עכ"ל. ובמקום אחר כותב החיד"א [1]: אבל נראה דכיון דעיקר הלאזאריט"ו לדירת עראי, פטורים הבתים, דהוי כבתים של ספינה דהשוה אותם הרמב"ם לסוכת החג דאפילו בארץ ישראל דחייב מיד, פטור. ובתים של ספינה זמנין טובא דידעי באמדנא ורגילות דמשכי טפי מל' ואפ"ה פטורי. ולכי תידוק דירת ישראל בבתים אלו גרע משאלה, דבשאלה יש שואל כפי' ומשאיל מתרצה, אבל הכא זהו חק העיר ליכנס שם זמן בע"כ וכו'. ומה גם דהממונה רשאי להחליף הבית ושילך לבית אחר וכו'. הכלל העולה וכו' הדרים בזמן מה בלאזאריט"ו לשמור חקיו של אדוני הארץ, גם לפי מה שהגידו דזמנין דהויא חליפי מלאזאריט"ו ללאזאריט"ו וכו', פטורים מלהניח מזוזה בבתים שדרים בהם, עכ"ל. ומובא בקצרה בעקרי הד"ט [2] ומשמע מדבריו, ה"ה בבית חולים כי החולה נמצא שם בע"כ, ויכולים להעבירו מחדר לחדר וגם מבית חולים זה לבית חולים אחר, ולא רק בחו"ל אלא אפילו בארץ ישראל כמו סוכת החג. וכן פסק המצודת דוד [3] בשם החיד"א, וכותב: בית חולים פטור ממזוזה שלא נעשה לדירת קבע אף שלפעמים מתעכבים שם כמה חודשים, עכ"ל. וכן פוסק האבני נזר [4] שאין לחייב כלל בית החולים במזוזה, וטעמו שאין החולים שוכרים הבית רק שנותנים שכר עבור מה שהם שם.

                    והגר"ש הלוי ואזנר שליט"א [5] מביא את האב"נ ומסכים לסברתו, אך כותב: ומ"מ פשוט דהוא לא דבר רק בביה"ח של גוים וחולה ישראל [6], אבל כהיום באה"ק דיש בתי חולים של ישראל, פשיטא דאין מקום לפטור מן התורה מצד בעלות של ביה"ח עצמו וישראלים העומדים שם בקביעות, עכ"ל. ולפלא שלא הזכיר הגאון שליט"א מאומה מהחיד"א. גם לא הבינותי מה השייכות של בעלות לגבי חובת הדר. וא"ל מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א להסכים אתי כי הרי חדרי חולים הם בגדר דירת עראי, עיין לעיל בשם החיד"א ופ"ת כאן ס"ק א. אך יש לחייב את חדרי החולים בביה"ח של יהודים מצד אחר, כי גם אם אין שם חולים, מ"מ נשארים בם מטות וכו' והרי הם בגדר של בית האוצר ע"י אלה שגרים שם בקביעות, ויברך על הקביעה, עכ"ד.

                    ולגבי חדרי הרופאים וצוות העובדים, עיין בט"ז [7] שכותב: ונ"ל אפילו אם יושבים בהם בכל יום פטורים, דכיון דאינם שם בלילה מיקרי עראי וכו'. ולא דמי לבית התבן או אוצר דשם תשמיש השייך לו אין חילוק בין יום ולילה וכו', עכ"ל. אך עיין בפ"ת [8], ערה"ש [9] ובקיצור שו"ע [10] שמשמע מדבריהם שיהיו חייבים כי קבועים בהם חפצים שונים של העובדים ויושבים בהם כל היום, וכן משמע מהשו"ת שבט הלוי המובא לעיל, מצד בעלות של בית החולים וישראלים העומדים שם בקביעות. ועיין בחיי אדם [11], בבן איש חי [12] ובמצודת ציון [13] שכתבו שיקבענה בלא ברכה. אך לפי מה שכתבתי לעיל בשם מו"ר שליט"א, כיון שבכל החדרים האלו נמצא ציוד קבוע השייך להנהלת בית החולים, חייבים הם לקבוע שם מזוזות, ובברכה.

                    אך כתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: יתכן דלא דמי לבית האוצר שהוא ממש מיוחד למטרה זו, משא"כ בנד"ד אין החדר מיוחד למחסן של מטות, הוא רק מיועד לחולים אשר עבורם החדר הזה לא נחשב לדירה שחייבת במזוזה, ואותו הדבר הוא בחפצים שבחדרי הצוות, וגם הרבה פעמים מחליפים את החדרים, עכ"ל. וא"ל הגאון שליט"א שלפי"ז יתכן מאד שיקבע המזוזות ללא ברכה בכל חדרי בית החולים. עוד כתב לי הגאון שליט"א: אין הדין שוה בבית אבות ובמחלקה סיעודית בבית החולים, כי בבתי אבות קובעים לכל אחד חדר מסוים, משא"כ בסיעודית נותנים לו רק מטה ללא שום שליטה על החדר וגם יכולים להעבירו ממקום למקום, נחשב כאדם שאין לו בית.

                    וטוב שהמזוזה בחדר חולים תהיה מכוסה [14] אם אמנם המזוזה נמצאת מצד

פנים [15], ועיין בפ"ת [16]. ועיין מה שכותב הט"ז [17] בשם הסמ"ג והב"י דכל שגבוה עשרה טפחים נקרא רשות אחרת, וכן מובא גם בפ"ת [18]. והט"ז לשיטתו [19] שמהוה חילוק רשות אפילו באין ד' על ד'. וכן כותב הגר"ע יוסף שליט"א [20]. חדרי בית החולים ששוכבים שם חולים ועושים צרכיהם בכלי, חייבים להניח בפיתחם מזוזות שהרי המזוזה גבוהה יותר מעשרה טפחים וקובעת רשות לעצמה וגם מחופה בזכוכית או בניילון, לפיכך אין לחוש כלל. וכ"כ הזבחי צדק ח"ב או"ח סי' לה, עכ"ל. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א: מכיון שרבים חולקים על הט"ז, לכן כתב המ"ב סי' עט ס"ק יא ובסי' רמ סע' ה בביה"ל ד"ה עד, להחמיר, עכ"ל.

                    וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: ובמטה שגבוהה יו"ד ויש בה ד' על ד', גם החולקים על הט"ז מודים שמותר אפילו אם הצואה מגולה וכשהוא עוצם עיניו וגם ליכא ריח רע. וגם משמע שגבוהה יו"ד מותר גם כשהמחיצות אין ברחבן ד' טפחים, שהרי לא הזכירו כלל בזה שצריכים גם מחיצות, ודוקא כששניהם בבית והמטה רק מפסקת הצריכו בסי' פז שיהיו גם מחיצות המגיעות לארץ ומ"מ צ"ע קצת בשו"ע הרב סי' עט, עכ"ל.

                    ומה הדין בבית חולים כשיש חדר לפנים מחדר החולים והוא לשימושם ואין לו יציאה אלא דרך חדר החולים, האם יקבע את המזוזה של חדר הפנימי (שהוא גם יותר מד' על ד') כך שתהיה בתוך חדר ששוכבים שם החולים (ומשתמשים שם בסיר וכו') או יקבע אותה מאחורי הדלת כך שהיא תהיה בתוך החדר הפנימי שם אין תשמיש מגונה. ועל אף שכתב הש"ך [21] בשם המעדני מלך והפ"ת [22] בשם הספר יד הקטנה שיקבע את המזוזה מאחורי הדלת, א"ל הגרש"ז אויערבאך שליט"א שיקבע את המזוזה כרגיל בפנים החדר ששוכבים שם החולים בכניסה לחדר הפנימי, אך יכסה את המזוזה בכיסוי כך שלא יראה מבחוץ לא המדוזה (ולא שם השם הכתוב עליו. ומה שכתבו הש"ך והפ"ת, מדובר על חדר שקבוע למטרת שימוש מגונה בלבד, עכ"ד.

                    ולגבי עצם הכיסוי, עיין במ"ב [23] שאחרי שמביא בשם הדה"ח שצריך כלי בתוך כלי מקשה דלכאורה אין צורך לכלי בתוך כלי רק לענין איש וביתו. אך א"ל מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שלכאורה יש סתירה בדבריו מסימן מג ס"ק כג שמתיר שם רק משום כלי בתוך כלי, עכ"ד. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: צ"ל ששם בסי' מג מדובר על בית כסא קבוע, ובסי' מ מיירי רק בבית שיש בו תפילין, עכ"ל.

מעלית. אגב, מעליות בבית חולים (וה"ה בכל מקום אחר), פוסק המנחת

יצחק [24] שיקבע את המזוזה בלא ברכה בפתח המעלית גופא אבל לא על דלת הקבועה אשר דרך בה נכנסים למעלית, וממילא אין צריך רק למזוזה אחת בפתח המעלית העולה ויורדת ולא מזוזה בכל עליה ועליה בפתח הקבוע, גם כשאין בו (בתא המעלית) ד' על ד', עכ"ל. לעומת זאת, הגר"י זילברשטיין שליט"א כותב [25]. שחייב מצד חדר המדרגות, ויש לקבוע בכל הקומות מימין הכניסה שמהמעלית לחדר המדרגות ולא במזוזת הפתח שבמעלית, כי אם במזוזה הקבועה בחדר המדרגות, והסכימו לדברינו כמה גדולי ישראל וגם הגאון ר' נתן גשטטנר שליט"א ענה לי כך, אלא שהוסיף שעל המזוזה התחתונה לא יברך, ואף אם יש בחדר המדרגות ד' על ד', דשמא המעלית חייבת במזוזה ונמצא דכשיוצא מן המעלית אל החדר המדרגות הוי כיוצא מביתו חדר אחר חדר עד שמגיע לרה"ר דליכא חיוב מזוזה בדרך יציאתו, עכ"ל. אך כתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א : שיתכן שאין חיוב במזוזה לא בכניסה ולא ביציאה וגם לא במעלית כי אין כאן פתח וכניסה, כי המעלית עוברת ממקום למקום ואינה עשויה לבית וממילא פטורה אע"פ שיש בה ד' על ד', וגם הפרוזדור או חדר המדרגות פטורים כי אין שם פתח אלא בור פתוח שאי אפשר לצאת ולבוא דרך אותו פתח אך ורק ע"י מעלית (שהיא כמו סבל שמעלה ומוריד את האדם) שמסתלקת תיכף מהפתח, ושוב נשאר בור פתוח ולכן אפשר שאין זה נחשב לפתח. ואינו קבוע כסולם לעליה דחשיב כמדרגות רק רואים את המעלית שעוברת ע"י חשמל כסוס שנושא תיבה זו והסוס צמוד ועומד לרשותו של בעה"ב לכניסה ויציאה מהבית בכל עת ובכל שעה שהוא רוצה. אך אעפ"כ הואיל ובתורה כתוב מזוזת ביתך ולא נזכר פתח ומכיון שבזמננו כך רגילים ליכנס ולצאת מהבית, טוב לקבוע מזוזה בימין הכניסה לפרוזדור בלי ברכה, עכ"ל.

 

 

[1] שו"ת חיים שאל ח"ב סי' כב.

[2] סי' לא סע' א.

[3] על הקיצור שו"ע סי' יא סע' יד.

[4] יו"ד סי' שפ.

[5] שו"ת שבט הלוי יו"ד סי' קנו.

[6] כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א: הלשון לא מובנת, איזה הו"א לחייב דירה

                    של גוי והיהודי במקרה נמצא שם, האם זה שכירות, ובפרט שבדרך כלל גם

                    גויים שוכבים שם, עי' סי' רפו סע' א ברמ"א ועוד, כי אם בביה"ח של גויים

                    ובמקרה היום שוכב יהודי (כמובן שלושים יום) ומחר שוכב גוי וכן הלאה,

                    האם אומרים כל פעם לשים ולהוריד מזוזה, ופעם יהודי שוכב שבוע,

                    שבועיים, ארבע שבועות, והוא יודע שבעוד שבוע ישוחרר מביה"ח, האם

                    לקבוע עכשיו מזוזה לכמה ימים, היתכן, עכ"ל.

[7] ס"ק י.

[8] ס"ק י.

[9] סע' כו.

[10] סי' יא סע' ד.

[11] כלל טו סע' יא.

[12] שנה ב פ' כי תבוא סע' יז.

[13] על הקיצור שו"ע סי' יא ס"ק כז.

[14] כאן סע' ה.

[15] כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

[16] ס"ק ז.

[17] ס"ק ד.

[18] ס"ק ח.

[19] כאן ס"ק ה ובאו"ח סי' עט ס"ק ג.

[20] אור תורה חוברת ה, שבט תשד"מ.

[21] ס"ק י.

[22] ס"ק ז.

[23] סי' מ סע' ב ס"ק ה וביה"ל ד"ה אסור.

[24] ח"ד סי' צג.

[25] קונטרס חקרי הלכות והליכות שכנים, תשמ"ג עמ' מח.