נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / יורה דעה סימן שסד

, "נשמת אברהם / יורה דעה סימן שסד" נשמת אברהם – יורה דעה, עמ' שסד.

נשמת אברהם / יורה דעה סימן שסד

סימן שסד  איסור הנאה של קבר והאבן והבנין

 

סעיף ד  אם מצאו (א) ישראל הרוג, יקברוהו כמו שמצאוהו, בלא תכריכין, ולא יחלצו בו אפילו מנעליו. הגה וכן עושין ליולדת שמתה, או למי שנפל, וי"א שמלבישין אותם למעלה מבגדיהם, תכריכין. ונהגו שאין עושין להם תכריכין כשאר מתים, רק קוברין אותן בבגדיהם, ולמעלה מהם סדין, כשאר מתים.

 

נשמת אברהם

 

                    (א) ישראל הרוג. עיין בט"ז [1] וש"ך [2]. וכותב החכמת אדם [3]: ישראל שנפל מאליו ומת, אם יש פצעים בגופו ויצא ממנו דם וא"כ יש לחוש שמא נבלע דם הנפש בבגדיו ובמנעליו, ולכן אין מטהרין אותו, וקוברין אותו בבגדיו ומנעליו, רק למעלה מן בגדיו כורכין אותו בסדין שקורין סובב וכו', וכן כל דמו שיצא ממנו במקום קרוב לו, וקוברין אותו עפר שנבלע בו הדם. ומ"מ נ"ל דוקא בגדים שהוא מלובש בו קוברין אבל אם נתז מן הדם על שאר בגדים שאינו מלובש בהן וכן אם הניחוהו על כרים וכסתות ועדיין הדם יוצא, א"צ קבורה אלא יכבסם היטיב עד שלא ישאר בהם רושם דם והמים ישפכו אל קברו וכו', עכ"ל.

                    כותב הגשר החיים [4]: והנראה שכ"ז בדם היוצא ונבלע בבגדים שיש לחוש לשיעור רביעית דם במקום אחד וכו', אבל דם המטפטף מהרוג או מיולדת או מזה שמת מתוך ניתוח, בדרך נשיאתו, א"צ לאסוף הדם לקברו. ויולדת כשמתה, הנה אם כבר פסק דמה קודם מיתתה ה"ה ודאי ככל המתים ומטהרין אותה. ואם יצא ממנה דם גם בשעת מיתתה, יש נוהגין שאין מטהרין אותה כלל ונקברת עם בגדיה ומנעליה כדין הרוג שנהרג באונס ויצא ממנו דם. אולם פעה"ק נוהגין כאותן המקומות שהביא הש"ך [5] לטהר כל יולדת ולהלבישה תכריכין, והבגדים המלוכלכים בדם, אם דמה יצא גם בשעת מיתה, מלבישין אותם על התכריכין ועליהם כורכין הסדין הסובב, ואם לבשו אותה רק התכריכים קוברין גם בגדיה המלוכלכים בדם. מי שמת מיתה רגילה ויצא ממנו דם (אם מנחיריו או מנקביו), בין קודם מיתה ואפילו בשעת מיתה, אם מיתתו לא באה מן שטיפת הדם, מסתבר שלא חיישינן לאותו הדם וא"צ לקברו כי אין זה דם הנפש, ומטהרין אותו כרגיל וכו'. אולם אם מחלתו ומיתתו היתה משטיפת דם, הרי מסתבר שדומה ממש ליולדת ודינו כנאמר לעיל, עכ"ל של הגשר החיים. אך כתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: אם יצא הדם בשעת מיתה לא ידעתי למה לא נחשוש דשמא זה דם הנפש, עכ"ל.

                    ועיין בשו"ת ציץ אליעזר [6] שכותב: שאע"פ שהחולה מת לאחר הניתוח בו ביום וטרם הפשיטו מעליו את הסדינים המגואלים בדם, בכל זאת אם הרופאים מעידים בנאמנות שלא מת מחמת שטף דם, אין לחוש לאותם הדמים שעל הבגדים שנזלו עליהם מחמת הניתוח ומותר לפושטם מעליו ולטהרו ולהלבישו תכריכים, עכ"ל. אך כתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א : גם בזה צ"ע, מנלן דאין לחשוש בזה לדם הנפש, עכ"ל. ועוד כותב הציץ אליעזר: וכמנהג הש"ך נוהגים גם בפה עיה"ק ירושלים ת"ו לטהר כל יולדת (שמתה) ולהלבישה תכריכין, והבגדים המלוכלכים בדם, אם דמה יצא גם בשעת מיתה, מלבישים אותם על התכריכים ועליהם כורכין הסדין הסובב, עכ"ל. ועיין גם בשו"ת מהרש"ם [7] ובשו"ת שבט הלוי [8].

 

 

 

[1] ס"ק ג.

[2] ס"ק יא.

[3] כלל קנז סע' י.

[4] ח"א פי"א סע' ה-ז.

[5] סוס"ק יא.

[6] חי"א סי' ע.

[7] ח"ד סי' קיב.

[8] ח"א סי' קלו וח"ה סי' קעט.