נשמת אברהם / יורה דעה סימן שעג
יורה דעה סימן שע"ג (עידכון)
סימן שעג איזה כהן מוזהר על הטומאה ולאיזה מתים מטמא ועד מתי מטמא
סעיף ב אפילו (א) בעל מום, מוזהר מליטמא, אבל חלל וכהנת, מותרים ליטמא.
נשמת אברהם
(א) בעל מום. האם מותר לעשות ניתוח לכהן שאין בו סכנה אם כתוצאה מזה יהיה בעל מום. כותב השו"ת חבלים בנעימים [1] להתיר וז"ל: כי אף אם נאמר שהטלת מום בכהן היא בכלל מטיל מום בקדשים, וכ"כ הרמב"ם פ"א מאיסורי מזבח ה"ז שעובר בל"ת בזה"ז, מ"מ יחיד הוא וליתר הראשונים הוי בזה"ז רק איסור דרבנן כמ"ש בע"ז יג ע"ב השתא דלא חזי להקרבה וכו', וכ"כ תוס' בכורות לג ע"ב ד"ה בעל מום ומנחית נו ע"ב ד"ה אלא ורא"ש ב"מ פ"ז סי' ו וד"מ יו"ד סי' שיג בשם הגה"מ ועיין גם במנחת חינוך רפז אות ג ובחת"ס יו"ד שו ו-שיח וכו', ולכן מותר לחולה שאבו"ס. ומפורש בב"י אהע"ז סי' ו בשם תשובה לגאון דבזה"ז לצורך מותר לקצץ אצבעות הכהן ולעשותו בעל מום וא"כ ה"ה לצורך רפואה אפילו לחולה שאבו"ס, פשיטא דמצוה להתרפאות, עכ"ל. וכן ראיתי בשו"ת שואל ומשיב [2] שנשאל אם מותר לחתוך אצבע יתירה שנמצא על האגודל של ילד זכר או האם אסור משום מטיל מום בכהן, וכותב שנראה להתיר ע"י רופא ערל.
סעיף ט אין הכהן מיטמא (ב) לאבר מן החי מאביו, ולא לעצם מעצמות אביו. וכן המלקט עצמות, אינו מיטמא להם, אע"פ שהשדרה קיימת. חסר ממנו כל שהוא, אפי' הוא מונח אצלו, אינו מיטמא לו, שאינו מיטמא אלא לשלם. ויש מי שאומר דהני מילי כשחסר לאחר מיתה, אבל אם (ג) חסר ממנו אבר בחייו, ומת, מיטמא לו, אע"פ שאינו שלם (וי"א שאינו מיטמא להרוג, דמקרי חסר) (ונכון להחמיר).
נשמת אברהם
(ב) לאבר מן החי. עיין לעיל סי' שסט ס"ק ב ובדברינו שם.
(ג) חסר ממנו אבר. וכותב האג"מ [3] לפסוק כשיטה זו, שיטת הרמב"ן, שכהן מיטמא לקרובו בין שחסר לו אבר מבחוץ ובין שחסר לו מבפנים בחיים. ואפילו אם עשו לו ניתוח אחרי המות, עיין שם [4] שכותב שיש להתיר לכהן הקרוב ליטמא אם רואים שלא חסר כלום מבחוץ. וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר [5], והביא סימוכין מהשרת מהר"ם שיק יו"ד סי' שנט ע"ש.
[1] ח"ה סי' כג.
[2] מהד"ק ח"ג סי' טז.
[3] יו"ד ח"א סי' רנא.
[4] יו"ד ח"ב סי' קסה.
[5] ח"ט סי' מח.
יורה דעה סימן שע"ג (עידכון)