נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / יורה דעה סימן שעה

, "נשמת אברהם / יורה דעה סימן שעה" נשמת אברהם – יורה דעה, עמ' שעה.

נשמת אברהם / יורה דעה סימן שעה

סימן שעה  אימתי מתחיל האבילות ולמי שמפנין מקבר לקבר

 

סעיף ח  מי שמת לו קרוב, ולא ידע עד שבא למקום שמת שם המת, או למקום קבורה, אם היה במקום קרוב שהוא (א) מהלך י' פרסאות שאפשר שיבא ביום אחד, אפילו בא ביום הז', אם מצא מנחמים אצל גדול הבית, אפילו שננערו לעמוד, הואיל ומצא מנחמים (דהיינו שנוהגים עדיין קצת אבלות), עולה ומונה לו עמהם תשלום שלשים יום, ואם לא מצא מנחמים, מונה לעצמו. וכן אם היה במקום רחוק, אפילו בא ביום שני, מונה לעצמו שבעה ושלשים מיום שבא. הגה וי"א דאפילו אם בא אחד, ואין הגדול בבית רק שהלך לצורך המת, אם חזר תוך ג' ימים הוי כאילו הוא בבית והבא תוך ג' מונה עמהם (וכן הוא בטור), ויש להקל כסברא זו. וכל שדינו למנות עמהם, אפילו אם חזר אחר כך לביתו, מונה עמהם.

 

נשמת אברהם

               

                (א) מהלך י' פרסאות. וכותב הגשר החיים [1]: אם היה בעיר אחרת ונסע להעיר ששם מת קרובו ומצא אבלים יושבים, בתוכם גדול הבית, אזי אם אפשר לנסוע ולבוא מעירו לעיר המת ביום אחד חושבים כאילו היה פה בשעת הקבורה וכשבא לביח האבלים תוך ז' מצטרף להם. ובהערה שם: הפוסקים והטוש"ע כתבו השעור מהלך עשר פרסאות וכ"כ הרבה אחרונים. יש מקפידין דוקא לי' פרסאות, ומינה שאפילו בזה"ז שאפשר לבוא ביום אחד ע"י אוטו פי עשרה אין הפרש. אולם לפמ"ש הרא"ש בשם הגאונים (והמובא בב"י) "כיון דאי שמע הוי מטא הכא בחד יומא כמאן דאיתיה בהדיה דמיא" משמע שכל עיקר תלוי באפשרות ביאתו לשם בההוא יומא, עכ"ל. וכן מביא בשם ההגהות יד שאול, השדי חמד "וכמה אחרונים". ועיין גם בשו"ת דברי מלכיאל [2].

                ועיין בשו"ת חלקת יעקב [3]דז"ל: בדבר השאלה שנשאלתי באבילה רח"ל שבא לה ידיעה מנויארק שמת לה אביה, והשאלה מבעלה אם תבא שמה באוירון בסוף האבלות, אם תצטרף לגדול הבית למנות ימי האבלות עם גדול הבית. שאלה זו נמצאת כבר באחרונים לענין רכבת בזמן שנתחדשה הרכבת, אם מונים עשרה הפרסאות הנאמר בשו"ע סי' שעה סע' ח, שזה שיעור מהלך אדם בינוני ביום, לפי ערך נסיעת יום אחד עם הרכבת או לא וכו'. וכותב: אבל כעת שיש אמצעי נםיעה מסודרים לכל נפש, רכבת או אוירון, ואם היה נודע לו להאבל ביום ראשון תיכף היה נוסע שמה ביום אחד, והראיה שבשעה ששמע נסע שמה ביום אחד, א"כ מדוע לא יתקרא זאת בא ממקום קרוב וכו'. דומני שהמתירים הם רבים (בענין רכבת), ודאי מי שרוצה להקל יש לו על מי לסמוך, דכל שיש סדר מסעות של רכבת או אוירונים ויכול לבוא בתוך י"ב שעות שזה יום אחד, דמונה עמהם. ומפני ששאלה זו לענין אוירון הוא דבר חדש, אע"ג דדמי ממש לרכבת, והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דלולב, עכ"ז לא ארצה שיסמכו על פסקי עד שיסכימו עוד רבנים, עכ"ל. וע"ע בשו"ת דברי

 מלכיאל [4]. ועיין בשערים מצוייניס בהלכה [5] שכותב: וצ"ע בזמנינו שמשתמשים באוירון וטםים מקצה העולם עד קצהו ביום אחד, שנדחה דין פשוט בפוסקים, ובאמת אין מקילין באוירון, עכ"ל. את טענה זו שנדחה דין, כבר דחה החלקת יעקב שם [6], עיי"ש.

                וכותב הרא"ש [7]: וששאלת וז"ל שמע שמועה ממקום קרוב אם הוא מונה עמהם אעפ"י שלא הלך שם ואעפ"י ששמועה קרובה נוהג ז' ול', היינו כשאינו במקום קרוב. דע שלא הוזכר מקום קרוב אלא כשלא היה אחד מן האחין במיתת המת ובא אחר כך שמה ומצא אחיו אבלים, בזה נוהג עמהם אם היה במקום קרוב, לרבנן אם בא בתוך ג' ימים ולר"ש כל שבעה בעוד המנחמים אצלו, אבל לא הלך שמה מונה לעצמו אפילו היה במקום קרוב, עכ"ל.

                וז"ל הרשב"א [8]: מסתברא כל שבא ממקום קרוב תוך שלשה או אפילו ביום שביעי למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, נעשה טפלה להם והוה ליה כאלו היה עמהם משעה שחל עליהם אבלות דהיינו משיסתום הגולל, וכל שהיה עמהם משעה ראשונה מונה עמהם כמנינם ואע"פ שהלך זה לביתו, והוא הדין והוא הטעם לזה שבא אצלם והיה טפלה להם ונמנה עמהם שוב לא נתפרדה החבילה וכולם נמנים כאחד. ומונה עמהם דקאמר, מונה כהם קאמר, ותדע לך דלרבי שמעון דאמר אפילו בא ביום שביעי ממקום קרוב מונה עמהם והוא שבא ומצא מנחמין אצלם ואפילו ננערו לעמוד ולא עמדו, מאי מונה עמהם איכא והא לא מנה ולא כלום, אלא שרואין כאלו היה עמהם והתחיל למנות משעה שהתחילו הם למנות, עכ"ל.

                ועיין בשו"ת חיים ביד להגר"ח פלאג'י [9] שכותב: ומה שכתב הגאון מ"ז להקל אפילו אינו הולך לבית האבל דמונה עמהם מתשובת הרשב"א, הרואה יראה בתשובת הרשב"א עצמה דדבריו ברור מללו דצריך להיות הולך שם, עכ"ל.

                ועיין מה שכותב הגר"ש קלוגר ז"ל בשו"ת האלף לך שלמה [10]: מה שרצה לומר באם הוי הקבורה ביו"ט שני דלא היה יכול לבוא מכח תחומין, אף במקום קרוב מונה לעצמו, הנה לדידי אין נראה כן דנ"ל דדוקא אם הדרך רחוק דמפאת עצמו לא היה יכול לבוא אז נדון בפני עצמו, אבל כשהדרך קרוב והיה בידו לבוא רק מכח איסור אין יכול לבוא, בזה כיון דהוי בידו לבוא, אם לא היה חושש לאיסור רק דהמניעה מצד דבר אחר מבחוץ, נגרר אחריהם כיון דעכ"פ היה בידו לבוא, וכעין זה כתבו התוס' בפ"ג דםוכה גבי אין ממעטין ביו"ט, דאף דרך איסור נחשב בידו ולא הוי דחוי עיי"ש, כן ה"נ י"ל בזה הואיל ובידו לבוא נדון עמהם, עכ"ל.

                ועיין בעיקרי הד"ט[11] שמביא מחלוקת פוסקים בענין אם חיוב ללכת אצל גדול הבית או ננרר אחריו אפילו רק בא לעירו.

                וראיתי בשו"ת חקרי לב [12] שכותב: בא מעשה לידי במי שמת לו מת ואינו יושב בבית האבל ולא הודיעו לו בסיבת חולי כי אם עד יום ששי של אבלות, ואינו יכול להלוך לבית האבל דגדול הבית שם, אם מונה עמהם אעפ"י שלא נראה עמהם, דמלשון הש"ס ופוסקים בטיו"ד סי' שעה נראה דוקא כשהולך במקום שגדול הבית שם בבית האבל, אבל בלאו הכי מונה לעצמו. אכן ראיתי בתשובות הרשב"א סי' תעז הביאה ב"י שם ובבדק הבית שיש לדון מדבריו שגם כה"ג מונה עמהם, וכן עשיתי מעשה, עכ"ל.

                וכותב הכל בו על אבלות [13] על תשובת החקרי לב: כי באמת צריך לישב עם גדול הבית, על כל פנים שעה אחת, ואחרי כן אפילו אם שב לביתו מהני, מה שאין כן אם לא נכנס שם צריך עיון מאד אם מהני, עיין משמרת שלום אבלות ג' סימן יד. ולמדנו עוד מדבריו, שמי שהיה חולה בימים הראשונים, שלא היה אפשר לו ליסע, עם כל זאת אם התחזק בימים האחרונים ובא אל בית גדול הבית מונה עמו, עכ"ל. ועיין שם [14] שכותב בשם השאילת שלום תנינא סי' קעז על אחד שהיה בתוך עשר פרסאות אבל היה אז במאסר ויצא חפשי בימים האחרונים של האבלות ובא למקום המת דמונה עמהם.

                והשדי חמד [15] מביא את החקרי לב לדינא דלא בעינן שילך אצל גדול הבית אלא כל שבא לעירו והלך לביתו מונה עם גדול הבית.

                וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א: לאור האמור, אם כי מצאנו מחלוקת האחרונים בזה, מ"מ אין לנו אלא דברי הרא"ש והרשב"א בתשובות שהם מחמירים, ולפיכך אם לא בא למקום גדול הבית, אלא נמצא בביתו (ואפילו באותו העיר שם נמצא גדול הבית), סופר לעצמו, ובפרט שהחקרי לב מסתמך על תשובות הרשב"א, והרי לפנינו ברשב"א שלא כדבריו, עכ"ל.

 

 

                               

[1] פי"ט סי' ה סע' ב, עמ' קפה.

[2] ח"ב סוסי' צו.

[3] ח"ג סי' סז.

[4] ח"ב סי' צט.

[5] סי' רד ס"ק ט.

[6] ס"ק ג.

[7] שו"ת כלל כז סע' ג.

[8] שו"ת ח"א סי' תעז.

[9] סי' קיז.

[10] יו"ד סי' שח.

[11] סי' לו סע' יח.

[12] יו"ד ח"ג סי' קמט.

[13] פ"ד סימן ה סע' ח, עמ' 332.

[14] סע' ו, עמ' 331.

[15] אסיפת דינים מערכת אבילות אות עו.

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.