נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / חושן משפט סימן תכה (עדכון שני)

, "נשמת אברהם / חושן משפט סימן תכה (עדכון שני)" נשמת אברהם – חושן משפט, עמ' תכה.

נשמת אברהם / חושן משפט סימן תכה (עדכון שני)

סימן תכה  חייבי מיתת בית דין היאך דנים אותן בזמן הזה

 

סעיף ב לפיכך העוברת שהיא מקשה לילד (א) מותר (ב) לחתוך העובר במעיה בין בסם בין ביד מפני שהוא (ג) כרודף אחריה להרגה. ואם הוציא ראשו אין נוגעים בו שאין דוחים נפש מפני נפש וזהו טבעו של עולם.

 

נשמת אברהם

 

                (א) מותר לחתוך. ראה בנשמת אברהם [1] שם דנתי באריכות בנושא של הפלה מלאכותית. ויש ששאלו: אשה שראתה דם בהריון ולפי פקודת הרופא צריכה לשכב, האם מותר לה שלא לציית לו ולהתהלך בכוונה שזה יגרום להפלה – בין אם זה מטעם שאולי הדימום הוא סימן להריון לא תקין או לעובר פגום ולמה לה לסבול במשך כל ההריון, ובין אם זה מטעם שיש לה ילדים אחרים שהיא צריכה לטפל בהם וכו', ואין זה רק גרמא ותו לא. ואמר לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שברור ופשוט שאסור לה לעשות כן אלא אדרבה, עליה לעשות כל מה שניתן כדי לחזק ולהמשיך בהריון.

                כותב האג"מ [2]: ומאחר שאיכא איסור רציחה על עובר, פשוט שאף אם נדע בבירור שהוא ולד כזה שיחיה רק זמן קצר וחולה כל העת ולא יהיה לו שום דעת ויצטרכו לטרוח הרבה עמו יותר מכפי האפשר להאם, ואף שבשביל זה יש לחוש גם שתחלה אמו, לא שייך להתיר להרוג העובר, שיש גם בעובר זה איסור רציחה כמו בעובר בריא ושלם. ובכלל יש לידע כי הכל הוא מן השמים ולא שייך להתחכם להימלט מעונשין ח"ו בדברים שמסיתים הרופאים כי הרבה שלוחים למקום, שלכן צריך לקבל האשה כל מה שעושה השי"ת ואז בזכות זה והבטתון בו ובבקשה ממנו יברך את האשה שתלד ולד קיים ובריא ושלם לאורך ימים ושנים.

                (ב) לחתוך העובר. ראה בנשמת אברהם [3] שכתבתי שע"י בדיקת ה-CVS בעובר, פחות מארבעים יום [4], ניתן לגלות בו פגמים או מחלות רציניים (כגון טיי זקס). וכמובן מדובר רק אצל זוג שבדיקת דם וכדוריות לבנות למחלה זו הינה חיובית (בשניהם), או שכבר היה להם ילד שנולד עם מחלה זו. וכתב מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א בתשובה לזוג כזה וז"ל: דיברתי עם מו"ר הגרש"ז אויערבאך (שליט"א) זצ"ל. א. מותר לעשות בדיקות אלה (הכוונה ל-CVS). ב. לפני יום הארבעים מותר בשעת הדחק כהאי מקרה לעשות הפלה.

                ובתשובה שניה הוסיף מו"ר שליט"א: א. עיין רמב"ם פ"ט מה' מלכים, וא"כ עדיף ע"י יהודי. ב. כל שהוא בתוך ארבעים יום אין נפק"מ. לאחר מ' יום – שאלה חמורה מאד אם יש להתיר, עכ"ל.

                ושוב כתב מו"ר שליט"א דאם קיים בכלל ספק אצל בני הזוג, אם נגועים במחלה זו, דקודם כל עליהם להיבדק את נכונות המחלה, ורק אח"כ לדון על העובר.

                דילול עוברים. ראה בנשמת אברהם [5] שכתבתי שהגרש"ז אויערבאך זצ"ל התיר דילול עוברים באשה בהריון עם שישיה. ובמקרה אחר של אשה עם רביעיה אחרי טיפול בהפריה מחוץ לרחם, שלדעת הרופאים לא תוכל להמשיך להחזיק ברחמה את כולם עקב בעיה במבנה הרתם, התיר הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לבצע הפלה של אחד או שנים מהעוברים, מדין רודף, ודווקא אחרי 40 יום כשפעולת ההפלה תהיה יותר בטוחה ולא תסכן את כל העוברים (מבחינת רפואית ההפלה מתבצעת בין שבוע ה9- לשבוע ה- 12).

                וכ"כ להתיר הציץ אליעזר [6] (עיין שם טעמו) במקרה דומה, וכותב ששמע שגם התיר הגרי"ש אלישיב שליט"א.

                (ג) כרודף. מה יהיה הדין לגבי אשה בחודשים הראשונים של הריון שנתגלה אצלה סרטן וחייבת לקבל כימותרפיה. האם מותר להפיל את העובר כדי שהעובדה שהיא בהריון לא תסכן אותה בזמן הטיפול, ועל אף שבעצם העובר אינו רודף אותה.

                כתב הגרי"י זילברשטיין שליט"א [7] שמותר, כי כל עוד שאין לעובר חיים משלו וזקוק הוא לאמו שתעניק לו חיים משלה, אינה חייבת להתחשב בו. אך כתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל [8]: צ"ע דלכאורה אפשר להתיר משום כך רק בשב ואל תעשה אבל לא להרוג אותו בידים בקום ועשה, הרי מרצונה הטוב הביאתו לינוק ממנה את חיותה, עכ"ל.

                ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: לכאורה משתמע שדבריו אמורים כשהיא נכנסה להריון אחרי שידעה שיש לה סרטן, אך מה יהיה הדין במקרה שהסרטן התגלה כשהיא כבר בהריון? אפשר לטפל באשה אך הטיפול עלול להיות יותר מסוכן עבורה אם היא תשאר בהריון ולכן ממליצים על הפלה לפני תחילת הטיפול. מאידך, לא בהכרח ימות העובר עקב הטיפול. וענה לי הגאון זצ"ל שמסתבר שיהיה מותר להפיל את העובר קודם לנתינת הטיפול כדי להמעיט את הסיכון האפשרי להאשה, כי היא היא שמעניקה לו חיים משלה ולכן יכולה היא לומר שאינה רוצה להמשיך להעניק לו חיים בזמן שזה עלול לסכן אותה [וגם יש פוסקים שהפלת עובר היא מדרבנן, על אף שאנו פוסקים שהאיסור הוא מדאורייתא כי הלא בן נח נהרג עליו [9]], עכ"ד.

 

 

סעיף ח  וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה, שנאמר (ד) השמר לך ושמור נפשך. ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועובר בלא תשים דמים.

 

נשמת אברהם

                               

                (ד) השמר לך ושמור נפשך. כותב הרמב"ם [10]: הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים וכו'. וממשיך הרמב"מ [11]: ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף, כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין, אין חולי בא עליו וכחו מתחזק וכו' [12].ועוד ממשיך הרמב"ם [13]: וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל וכו' כל ימיו יהיו מכאובים וכחו תשש וכו', עכ"ל. וכן הדעה המקובלת ברפואה המודרנית שפעילות גופנית יום יומית מורידה את אחוז התחלואה ממחלות שונות.

                ולכאורה לא כן דעת חז"ל, עיין בכתובות [14]: ר' אבהו הוה קאי בי באני, הוו סמכי ליה תרי עבדי, איפחית בי באני מתותיה, איתרמי ליה עמודא, סליק ואסקינהו (העלה את העבדים בידו אחת ובשניה היה מטפס ועולה בעמוד – רש"י). ר' יוחנן הוה קסליק בדרגא, הוו סמכי ליה רב אמי ורב אסי, איפחתא דרגא תותיה, סליק ואסקינהו. אמרי ליה רבנן וכי מאחר דהכי (שבעל כח אתה – רש"י), למה ליה למיסמכיה, אמר להו אם כן (שאתיש את כחי ולא יסמכוני – רש"י), מה אנית (כח בעצמי להשתמש בו לעת זקנה – רש"י) לעת זקנה, ע"כ לשון הגמרא.

                וכיוצא בזה מסופר בירושלמי [15]: שמואל מיטען מערס לערס (היה מניה את עצמו לטענו בכסא משכונה לשכונה – פני משה), אמר רבי זעירה קומי רבי יוסה, נאמר דהוה אסתניס, אמר ליה ברי הוה מיני ומינן. וכותב הפני משה: דשמואל אף שהיה בריא וחזק שימר עצמו להיות נטען ע"י בני אדם כדי להחזיק כחו לעת זקנתו, עכ"ל. ומדובר על שמואל, גדול הרופאים שבכל הש"ס [16], ולכאורה לדעתו יותר טוב לנסוע במכונית מללכת ברגל, ואפילו משכונה לשכונה. וכן מסופר בירושלמי שם על רבי אבהו בהוספה על הבבלי שאמר ר' אבהו, שימרתי כחי לזיקנותי.

                יוצא לנו לכאורה בפשטות דדעת גדולי האמוראים הוא לא כפי שהובא ברמב"ם ש"כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה וכו' כחו מתחזק", וצלע"ג.

                ושמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל שודאי יש כאן סתירה בין מה שכותב הרמב"ם ומה שמובא בחז"ל, אך צריכים לומר שהרמב"ם כתב את כל הפרק לפי הידע הרפואי שבזמנו. וכן אנו צריכים להתנהג לפי הידע הרפואי של זמננו ולא כפי שממליץ הרמב"ם כאן (אם יש סתירה), ואסור לעשות לפי רפואת התלמוד, עכ"ד.

                וכתב לי הגרא"י וולדינברג שליט"א [17]: מה שנתפס כבו' בסוף דבריו מה שקשה בעיקר משמואל שהיה גדול הרופאים, הנה מגוף דברי הירושלמי אין הוכחה שהתנהגותו היה זה כדי להניח כחו לעת זקנה, ורק הפני משה הוא שמפרש כן, אבל יתכן דלא כן, אלא יש לומר דהתנהג ככה משום כבוד התורה שבו אשר משום כך נטען ע"י בני אדם מערס לערם וכו', כדי לחלוק כבוד לתורה ונושאי דגלה. ומהעובדא דר' אבהו וכו', יש לומר דהרמב"ם סמך את דבריו מול זה על מה דאיתא נגד זה במס' גיטין סז ע"ב דאיתא: רב ששת איעסק בכשורי (לעשות קורות ומשאות – רש"י), אמר גדולה מלאכה שמחממת את בעליה. וכפי שמציין לדברי הרמב"ם משם (לא רק הקרית מלך בהגהותיו על הרמב"ם שמציין אליו כבו') בהגהות עין משפט בש"ם גיטין שם (שקדם לו בהרבה), וכו'. בכלל בכל כגון דא, וכיוצא בזה אמרינן בהרבה פעמים שנשתנו הגופים והטבעיים ממה שמצינו בימי חכמי הש"ס, וכתוב מזה מראשונים ואתרונים ובכמה מקומות בשו"ע, וא"כ אין להקשות ממה שמצינו בזמן קדום שהיה בזה אחרת ממה שאנו רואים ומבחינים בזה בכהיום, והרמב"ם כתב את דבריו עפ"י מה שנוכח לדעת עפ"י חכמת הרפואה בטבעי בני אדם בזמנו וכו', עכ"ל.

 

 

[1] כרך ג חחו"מ סי' תכה ס"ק א (עמ' רכ-רלו).

[2] חו"מ ח"ב סוסי' עא.

[3] כרך ד חחו"מ סי' תכה ס"ק א (עמ' ריז).

[4] ועלי להדגיש כי מ' יום, הכוונה מזמן ההפריה, ולכן מכיון שברפואה מונים מיום הראשון של הוסת

                האחרונה, יוצא שלפי מנין הרופאים מדובר על כ54-52- יום מהוסת האחרונה.

[5] כרך ג חחו"מ סי' תכה ס"ק א21 (עמ' רלד).

[6] ח"כ סי' ב.

[7] תורת היולדת פרק ס שאלה ב.

[8] נשמת אברהם כרך ג חחו"מ סי' תכה ס"ק א 13 (עמ' רכט).

[9] עיין בנשמת אברהם שם ס"ק א1 (עמ' רכ).

[10] הל' דעות פ"ד ה"א

[11] שם הי"ד.

[12] וכמקור לדין זה כותב הקרית מלך: עי' גיטין סז ע"ב, גדולה מלאכה שמחממת את

      בעליה, עכ"ל.

[13] שם הל' ט"ו.

[14] סב ע"א.

[15] ביצה פ"א ה"ז.

[16] ראה ב"מ פה ע"ב, קז ע"ב וקיג ע"ב.

[17] שו"ת ציץ אליעזר חכ"א סי' מז.

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.