נשמת אברהם / אבן העזר סימן א (עדכון)

חלק אבן העזר

 

הלכות פריה ורביה

 

סימן א דיני פריה ורביה ושלא לעמוד בלא אשה

 

סעיף ה  כיון שיש לאדם (א) זכר ונקבה קיים מצות פריה ורביה, והוא שלא יהיה הבן סריס או הנקבה איילונית. (פי', איל הוא זכר הצאן, כלומר שיש לאשה טבע הזכר וסימנים הם שאין לה שדים כנשים, וקולה עבה, ואותו מקום אינו בולט מגופה כיתר הנשים).

 

נשמת אברהם

 

                (א) זכר ונקבה. קיימת היום שיטה להפריד בזרע האב, בין זרעונים זכריים וזרעונים נקביים כך שבהזרעה מלאכותית יש סיכוי טוב להבטיח את מין העובר.

                זוג שיש להם כמה בנות ורוצים בן, האם מותר להם להשתמש בהזרעה מלאכותית (בהשגחה וכו') עם הפרדת הזרעונים כנ"ל כדי שיהיה להם בן? ולכאורה נראה שאין לעשות כן, כי ראה בנשמת אברהם [1] שגם הפוסקים המתירים הזרעה מלאכותית התירו רק לזוג שאין להם ילדים כלל וכן רק אחרי שעברו 10 שנים ובקביעה רפואית מוסמכת שאין עצה אחרת – רק בתנאים אלה התירו הוצאת זרע בידים. אמנם ראה שם [2] שהבאתי בשם הגרש"ז אויערבאך שליט"א שכתב לגבי הוצאת זרע לבדיקה וז"ל: ויתכן דאפילו אם כבר יש לו בן ובת גם כן מותר כדי לקיים מצות שבת או שאשתו מצטערת הרבה מזה שאין להם עוד בנים, עכ"ל [3]. אך כתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: הרי בדיקה אין דינה כבטלה הואיל וזה לצורך רפואה כדי שיוכל לקיים פו"ר או מצות שבת, מה שאין כן מי שרוצה רק בן, משחית בידים את כל השאר, ונמצא שהוא ודאי משחית ורק בחלק קטן רצונו לנסות להציל ע"י הזרעה, עכ"ל.

                וכן לגבי זוג שאין להם ילדים כלל ואחרי שקיבלו היתר להזרעה מלאכותית רוצים לוודא שהיילוד יהיה זכר (או נקבה). ולכאורה כאן גם לדעת הפוסקים הנ"ל יהיה מותר לבצע הפרדת הזרעונים לשני המינים לפני הזרקת החלק הרצוי לרחם האשה. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: חושבני שגם זה לא רצוי להתיר, עכ"ל.

                ואמנם בעצם השיטה יש השחתת חלק מהזרע בידים, אך גם בהוצאת זרע לבדיקה יש השחתה, לא רק של חלק אלא של כל הזרע בידים, ובכל זאת מקובל להתיר בתנאים מסויימים [4]. וכן בהפריה במבחנה משתמשים רק בחלק קטן מהזרע כדי להפרות את הביציות. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: כתבתי כבר שזה לצורך פו"ר או שבת ולא לבטלה, עכ"ל. אך צ"ע בשתי השאלות הנ"ל האם לא בכגון דא נאמר [5]: בהדי כבשי דרחמנא למה לך. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: לזה אני מסכים, עכ"ל.

                לעומת האמור לעיל, אמר לי הגאון שליט"א בזוג שידוע שילדיהם הזכרים עלולים לסבול ממחלה קשה (כגון המופיליה) מותר לבצע עבורם הזרעה מלאכותית (מבעל לאשתו) אחרי הפרדת הזרעונים והזרעת הזרעונים הנקביים בלבד.

 

                               

סעיף ו  נולדו לו זכר ונקבה, ומתו והניחו בנים, הרי זה קיים מצות פריה ורביה. בד"א, כשהיו בני הבנים זכר ונקבה, והיו באים מזכר ונקבה, אף על פי שהזכר בן בתו והנקבה בת בנו, הואיל ומשני בניו הם באים הרי קיים מצות פריה ורביה, אבל אם היו לו בן ובת, ומתו, והניח אחד מהם זכר ונקבה, עדיין לא קיים מצוה זו. הגה היה הבן ממזר או חרש, שוטה וקטן, (ב) קיים המצוה.

 

נשמת אברהם

                               

                (ב) קיים המצוה. עיין בנשמת אברהם [6] מה שהסתפק הגרש"ז אויערבאך שליט"א לגבי מילתו בשבת של תינוק שנולר מהזרעה מלאכותית מהבעל. וכעת אמר לי הגאון שליט"א שמכיון שהתינוק נקרא בנו לכל דבר, לכן חייב בפדיונו כרגיל עם ברכה, וכל הספק שלו הוא רק לגבי מילה בשבת. ולכאורה ה"ה בתינוק מבחנה. וראה לעיל חלק יו"ד סי' רס ס"ק א. ועיין מה שכתב הגר"ע יוסף שליט"א בהערותיו (ס"ק ד, עמ' רכו).

                               

                               

סעיף יג  אשה (ג) אינה מצווה על פריה ורביה (ועיין בסימן קנ"ד ומ"מ יש אומרים דלא תעמוד בלא איש משום חשדא).

 

נשמת אברהם

 

                (ג) אינה מצווה. דבר אתי רופא נשים בשאלה של אשה רווקה מסורתית בת 30 ומעלה שהתייאשה מלהתחתן אך רוצה להיות אם לילד. לשם כך היא מבקשת שיעשו לה הזרעה מלאכותית בתנאים הבאים:

                א. התורם יהיה יהודי.

                ב. שלא יהיה בו שום פסול מבחינת יחוס.

                ג. שגורם שלישי (ולא היא), כגון משרד הדתות או משרד הבריאות ידעו על זהותו של תורם הזרע כדי למנוע בעיות בעתיד.

                ד. כמובן שהזרע ילקח מתורם שבין כה וכה תורם את זרעו (עבור תשלום) לבנק הזרע.

                אמרתי שהדבר נ"ל מכוער אך לא ידעתי אם יש איסור מוגדר ומפורש במעשה כזה כשהזרע כבר בנמצא. ענה לי אותו רופא שמכיון שדבר כזה נעשה באופן לא מבוקר אצל בתולות אחרות, אולי מוטב שלפחות כאן המעשה ייעשה בתנאים מבוקרים כפי שמפורטים לעיל על אף הכיעור בעצם ההשקפה והמעשה, מאשר ייעשה ללא בקרה. וראיתו ממה שכותב הגר"א נבנצל שליט"א (אסיא, חוברת לד, תשרי תשמ"ג עמ' [5] בהערותיו על מאמרו של הגרא"י וולדינברג שליט"א שאוסר הפריה במבחנה לזוג שאין להם ילדים. וז"ל של הגר"א נבנצל שליט"א: מה שחשש שיוצרים בעיות מרקיעות שחקים אטו כולי עלמא צייתי דינא, הלא הבעיות צצות בלאו הכי ובינתיים כנ"ל מוטל על כף המאזניים אושרו של זוג ישראל, עכ"ל.

                אך נראה לי שיש לחלק, כי במקרה של הפריה במבחנה עומדת על הפרק בעיה של שלום בית, אושר של זוג יהודי והרצון לקיים מצות הבורא וכפי שמזכיר שם הגר"א נבנצל שליט"א, משא"כ במקרה דנן יש כאן רק תאוה של אשה להיות אם בדרך שאינה דרך של בנות ישראל. ואמנם לא ניתן למנוע הדבר אבל מנין לנו שיהיה מותר לעזור לה אפילו אם כוונתנו היא כדי למנוע בעיות בעתיד.

                והסכים אתי הגרש"ז אויערבאך שליט"א. ועוד כתב לי: נאמר "הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך" (משלי ד, כד) ובזה היא מביאה חשד של זנות על עצמה וגם לנולד יהיו קשיים ומי יודע אם לא יצטער הרבה. נוסף לזה יש לחשוש שזרע פגום שנולד בעבירה של מוציא שכבת זרע לבטלה, יתכן שיש לזה השפעה גם על הנוצר מזה.

                               

               

[1] כרך ג חאהע"ז סי' א ס"ק ה1.

[2] סי' כג ס"ק ב (עמ' קיא).

[3] וע"ע שם עמ' קיג שהבאתי בשם השו"ת אג"מ שאוסר לזוג שיש להם בן ובת ורוצים

                יותר ילדים להתייעץ עם רופאים כשאינם יודעים שיש איזה מחלה שגרמה לכך.

[4] נשמת אברהם שם.

5) ברכות י ע"א.

[6] כרך ג  חאהע"ז עמ' ט.