נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

שימוש בשתל כוכליארי בשבת – כיבוי, הכנסת מגנט למקום, החלפת סוללה בחג

שתפו:

7 באוקטובר 2014

הרב המשיב: אחר

שאלה:

בעניין שתל כוכליארי חברת medel.
ילדתנו הושתלה בשעה טובה.
מדובר בשתל דו צדדי (בשתי האוזניים) כך שללא מכשור הילדה לא שומעת כמעט כלום. אשמח אם יש התייחסות כאשר רק צד אחד לא פועל.
1. האם מותר לחבר את המגנט לראשה בשבת או שיש בזה סגירת מעגל חשמלי?
2. פעמים נצרך לכבות ולהדליק את המכשיר כדי שיעבוד כשורה. האם מותר?
3. במקרה שנותק חוט המכשיר, האם ניתן לחברו בשבת?
4. האם מותר להחליף סוללות בראש השנה, מאחר והסוללות מספיקות ליומיים והשנה שבת צמודה לר"ה?

מדובר בחוט שדרכו להיות מחובר בקביעות אלא שהוא ניתק עקב תקלה שכיחה הקורה לעיתים קרובות.
הנה מידע של המכשיר. החוט השחור המוצג בתמונה לעיתים ניתק.
כמו כן, רציתי לדעת האם עדיף לכבות את המכשיר בתום השימוש כך שלא אצטרך להחליף סוללות בראש השנה, או שעדיף שהמכשיר יהיה דלוק כל העת ובשעת הצורך להחליף סוללות?
אציין כי בשעת הדלקת המכשיר נדלקת נורה אדומה מספר פעמים.

בברכה והערכה רבה על כל פועלכם!

שנה טובה.

תשובה:

א. מותר להשתמש במכשיר שמיעה או שתל קוכליארי בשבת, וכשהמכשיר מופעל מותר לשנות את עוצמת הקול שבמכשיר.
ב. שתל קוכליארי המובנה משני חלקים, מותר להפריד או לחבר את המגנט לראש בשבת[1].
ג. באופן שנצרך לכבות את המכשיר ולהדליקו שוב, טוב אם אפשר לעשות את הפעולות הנזכרות על ידי גוי, אך כשאינו אפשר למצוא גוי בקלות, יש לכבות ולהדליק את המכשיר בשינוי.
ד. לגבי חיבור חוט שהתנתק, לא ברור לנו אם מדובר בחוט שרגילים לנתקו ולחברו כחלק מהשימוש הרגיל במכשיר, או שמדובר בחוט שאמור להיות מחובר באופן קבוע, אך ניתק בגלל תקלה. במקרה הראשון, של חוט שדרך השימוש בו כרוכה בניתוקו וחיבורו, קל יותר להקל, לכתחילה על ידי גוי, ואם אין אז בשינוי[2]. אך אם מדובר בחוט שדרכו להיות מחובר בקביעות אלא שהוא ניתק עקב תקלה – יש מקום לדיון הלכתי רק אחרי קבלת פרטים נוספים.
ה. טוב להחליף את הסוללות על ידי גוי כשהדבר אפשרי, וכשאין אפשרות למצוא גוי, מותר ל לחבר את הסוללות למכשיר[3].


[1] ספר שמירת שבת כהלכתה פרק לד סעיף כח.
[2]
הנה כתב הרמב"ן (שבת קב: ד"ה רב אמר) והובאו דבריו בחי' הרשב"א (שבת קב: ד"ה האי מאן) ובחי' הריטב"א (שבת קב: ד"ה עייל שופתא), שכלי שנתפרק ואין הדיוט יכול להחזירו בטל מתורת כלי ונמצא כשמחזירו הרי הוא הוא עושה כלי. וכ"כ הר"ן (בחי' קב: ד"ה רב אמר) והביאו מרן בב"י (סי' שיד) וכ"כ המאירי (שבת קב: בד"ה העושה נקב) ובפסקי הרי"ד (ס"פ כירה) ופסקי ריא"ז (שבת קב:). ולהאמור מאחר שלחבר את החוט אין צריך אומן לא מקרי בונה ואינו חייב משום מכה בפטיש. ועיין בשו"ת פנים מאירות ח"ב (סי' קכג). וכ"כ בספר תהלה לדוד (סי' שלח סק"ו) ובשו"ת בית אבי ח"ג (חאו"ח סי' מו אות ד) ושו"ת מי נח (סי' יח). וכן כתב המהרש"ג (ח"ג סי' ז אות יא ד"ה גם) דלא שייך איסור מתקן מנא ומכה בפטיש אלא בדבר שהאומן עושה שזהו גמר מלאכה, אבל דבר שנעשה מתחלתו על דעת שכל יחיד ויחיד יעשה דבר בביתו כרצונו, לא שייך בזה מתקן מנא. וע"ע בשו"ת יבי"א ח"ח (או"ח סי' מח) ובספר חזו"ע שבת ח"ה (עמ' קעג).
ובפרט כאשר כן הוא דרך תשמישו שהחוט מתנקת וחוזרים וחברים אותו דדמי לכוס של פרקים שרגילים תמיד לעורכו ולחזור ולעורכו. ועיין בספר חזו"ע שם (עמ' שנג).
[3]
על אף שלדעת החזו"א (סימן נ אות ט, ובמכתביו הנד' בשו"ת מנחת שלמה ח"א סימן יא) בלחיצה על מתג חשמלי יש בו משום בונה או סותר, וע"ע בשו"ת לבושי מרדכי (תליתאי חאו"ח סימן כה), כבר הגרשז"א (שם ובח"ב סימן כה) כתב להשיב ע"ד החזו"א דאין בזה משום בנין וסתירה. וכן בשו"ת שבט הלוי ח"א (חאו"ח סימן קכא) כתב, דמה שחידש החזו"א שבהדלקת וכיבוי החשמל יש משום בונה וסותר, הוא צ"ע. וכ"כ בשו"ת תפלה למשה (ח"ב סימן כ אות ט), שהעיקר להלכה דלא כהחזו"א. ע"ש. וכן כתב הראש"ל הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יבי"א ח"ז (חאו"ח סימן לו אות ג) שמדברי כל האחרונים לא משמע כהחזו"א, דאפי' למאי דקי"ל כדעת רוב האחרונים שהדלקת החשמל אסורה מן התורה, מ"מ לא אשתמיט לשום פוסק מן האחרונים לחדש חידוש גדול כזה שיש בו משום בנין וסתירה. וכן שמעתי מהגר"ע עטייה זצ"ל, שסברת החזו"א בזה אינה מחוורת. ע"ש. וגם בשו"ת יבי"א ח"ט (חאו"ח סימן קח אות קפה) כתב להשיב ע"ד הגרב"צ א"ש (ח"ב פמ"א אותי' ב-ג, ח"ג פ"כ אות ו) שהסכים לסברת החזו"א, וכתב שם שזכורני שבימי חרפי דנתי על סברת החזו"א עם כמה מגדולי הדור, ואמרו, דלא שמיעא להו, כלומר לא סבירא להו חידוש החזו"א. ע"כ. ועיין בשו"ת אג"מ (ח"ג מאו"ח סימן מב וח"ד מאו"ח סימן פד אות ב וסימן פה) ובשו"ת מנחת יצחק ח"ח (סימן כו ד"ה ומ"מ, סימן כז ד"ה והנה בחזו"א). וכה"ד הגר"ש משאש זצ"ל וכפי שכתב בשמו בספר קדושת השבת (עמ' לא והלאה). וכן מבואר בשו"ת באר משה (ח"ו קונטרס האלקטריק סימן ד אות ה). וכן מבואר בשו"ת צי"א (חי"ט סימן טו) שכל גדולי הפוסקים שלפני החזו"א שדנו בדיני החשמל, לא עלה על דעתם כלל לחשוב ולומר שיהא בכגון דא חיוב משום בונה וסותר. ע"ש. וכ"כ בשו"ת מאזני צדק ח"ב (סימן טו אות י) לדחות דברי החזו"א. וכ"פ בשו"ת אבן ישראל (ח"ט סי' כב). וכמו כן כתב בשו"ת שערי יושר ח"ב (חאו"ח סימן נח), שרוב חכמי הדור לא הסכימו לחידושו של החזו"א. וכן בשו"ת נחלת לוי (ח"א סימן ב אות כ) האריך והרחיב בזה. יעו"ש.

להדפסה

שאלות נוספות