אבחון גנטי תרום השרשתי

PGD

להשפיע על לידה של צאצא בריא כאשר קיימת מוטציה לא תקינה אצל אחד ההורים, ניתן באופן עקרוני בשתי דרכים:

האחת: תיקון גנטי של עובר פגום על ידי הנדסה גנטית.

השניה: סלקציה של העוברים הנולדים, או על ידי הפלה של עוברים פגומים, או על ידי הפריה חוץ גופית, בדיקת העוברים שנוצרו במבחנה, והחזרתם רק של העוברים הבריאים (בשפה הרפואית- PGD)

הדרך הראשונה- תיקון על ידי הנדסה גנטית, עדיין איננה מפותחת דיה לשימוש קליני. הדרך

השניה- סלקציה על ידי הפלה, כרוכה בשאלות הלכתיות חמורות, לעיתים היא אסורה לחלוטין, לעיתים היא מותרת ולעיתים שנויה במחלוקת. כך שברוב המקרים, הדרך המעשית המותרת היא PGD- הפריית מבחנה עם בדיקת העוברים ובחירת הבריאים להחזרה. דא עקא, שתהליך הIVF כרוך בשינוי הדרך הטבעית להולדה, שינוי שכדי שיהיה מותר, חייב להתקיים דיון רציני.

כמו כן יש בו הגדלה של הסיכון לאם (היו אפילו מקרים נדירים של תמותה) ואין לו הצדקה לא רפואית ולא הלכתית רק כדי למנוע ליקויים קלים כמו עיוורון צבעים. בנוסף, מי שמבצע IVF מטעמים רפואיים אחרים, חשוב שידע שכל ביצוע של PGD מקטין את סיכויי ההריון ומעלה את הצורך בתהליך IVF נוסף.

בנושא של PGD, כדאי לעיין במאמרו של פרופ' אברהם שטיינברג באסיא ע"ז-ע"ח עמ' 76-89, 'בחירת מין העובר'.

כמו כן לגבי טיפול גנטי כדאי לעיין בערך 'תורשה' באנציקלופדיה ההלכתית- רפואית (בסוף החלק 'רקע מדעי')