נטילת ידים
שלום וברכה! נושא השאלה קצת מביך. פעמים שאחרי שעשיתי צרכיי, הווה אומר "הטלתי מימיי", עדיין אחרי כמה זמן-מס' מצומצם של דקות, יוצאת טיפה של שתן.
שלום,
אבי מאושפז לסירוגין בגלל דלקת ריאות שאיפתית מלפני כשלושה שבועות.
הוא לאחר החייאה, ומצוי בהנשמה, פעם שנייה, באמצעות טובוס, כשהמספרים מורים שרק המכונה "נושמת", והוא לא מוסיף משלו לנשימה דבר, לעת עתה.
הרופאים טוענים שהסיכוי שינשום בכוחות עצמו קטן, ומבקשים מאתנו הנחיה מה לעשות אם יהיה שינוי נוסף לרעה במצבו: האם לחברו שוב למכונה? האם לאפשר לו לנשום באמצעי קבוע, ולאשפזו בבית חולים לחולים נשימתיים כרוניים? האם לא להתערב?
האם וכיצד אוכל לקבל על כך את עצתו של הרב ד"ר הלפרין?
תודה,
י
כל עוד יש סיכוי, אפילו קטן, שהחולה יחזור לנשום בכוחות עצמו, חייבים, גם על פי חוק וגם על פי ההלכה לתת לו את הסיכוי. ראה נא בקישורים הבאים:
דפי מידע לציבור – חוק החולה הנוטה למות
חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו 2005
הנחיות רפואיות מקדימות של משרד הבריאות.
שלום וברכה! נושא השאלה קצת מביך. פעמים שאחרי שעשיתי צרכיי, הווה אומר "הטלתי מימיי", עדיין אחרי כמה זמן-מס' מצומצם של דקות, יוצאת טיפה של שתן.
סיפר לי יהודי, שלפני למעלה משלושים שנה, בנו נולד עם שני פתחים בגיד. הרופאים המליצו לו לעשות ניתוח. כדרכם של אנשי בני ברק, הוא נכנס
אני סוכרתי כבר 17 שנה מזה כ3 שנים אני מטופל באינסולין אפידרה ולאנטוס פעמים ביום כעת לפני ראש השנה שהשנה הוא 3 יום אני לא
שלום בעקבות תוצאות בדיקות ההריון ובעקבות היעוץ הגנטי, עלינו להחליט בימים הקרובים האם לבצע בדיקת מי שפיר, (הריון ראשון, בסוף שבוע 18, בת 24). מאחר