שלום רב לכבוד הרב. עברתי לצערי לפני כחודש וחצי גרידה בעקבות הפסקת הדופק של התינוק (בהיותו בן פחות מ 40 יום). הדימום לא פסק במשך כ 5 שבועות, ובבדיקה החליט הרופא לבצע לי שוב לפני כשבוע שאיבה לשם ניקוי מלא של הרחם. בבדיקת מעקב אצל הרופא ביום ראשון האחרון, תוצאות האולטרא-סאונד העלו כי הרחם נקי לחלוטין וכי אין כל עדות לדימום תוך רחמי. עם זאת בדיקת-ההפסק באותו יום לא יצאה נקיה, והרופא שהינו שומר מצוות, אמר כי כנראה מדובר בדימום הנובע מפצע שנוצר מפרוצדורת השאיבה, ונראה לו כי אין מדובר במצב של דימום האוסר, אולם יש לשאול שאלת רב. אשמח לדעת האם אני יכולה להמשיך לבדוק ולהתחיל למנות מיום בדיקת האולטרא-סאונד. לתשובתך המהירה אודה.
אם חוות הדעת של הרופא מבוססת על השערה בלבד לא ניתן להקל.
אך אם היא מבוססת על ראייתו את מקור הדימום החיצוני ניתן לסמוך עליו ולא לראות בדיקה זו כאוסרת.
במקרה כזה, לגבי מועד הטבילה המדויק יש לשאול באופן אישי רב מורה הוראה.
ברצוני לשאול שאלה אחת מחולקת: 1. מהו ההיגיון בהוספת שם לחולה כסגולה לריפויו? 2. האם מדובר בשינוי מזלו לטובה? 3. האם ישנן מקורות הלכתיים לנוהג
אני בהריון שבוע 12, נסענו אני ובעלי לטיול בבודפשט, וביום שהגענו ראיתי דם, הלכנו לרופאה והיא אמרה שזה מגיע מהאזור שבין צוואר הרחם לרחם (משהו
האם ע"פ ההלכה ניתן לבצע את ברית המילה בזמנה ע"י רופא-מוהל במעמד צנוע ומצומצם מאוד ואת סעודת המצווה לערוך במועד מאוחר יותר או בכלל לא?
