נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

איסור סירוס באשה ובגבר

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

15 באוקטובר 2010

הרב המשיב: אחר

שאלה:

שלום רב,
מתשובת הגרמ"פ שלהלן משמע שישנם מצבים [לפי ראות עיני המורה] שאיסור סירוס נקבה אינו עומד בפני פיקוח נפש על רקע נפשי.
האם הוא הדין לאיסור סירוס זכר, החמוּר?
מה הדין בגבר הרוצה לשנות מינו לנקבה, ובצע כבר שני נסיונות להתאבד – האם יהיה ניתן להתיר לו סירוס ושאר האיסורים הקשורים בשינוי מין (כגון: לא ילבש)? או שגם במקרה זה נניח שהאיום בהתאבדות אינו אלא ניסיון סחיטה.
שני סניפים להקל:
* מדובר במי שקיים כבר פו"ר – אולי ניתן לצרף כסניף את דעת הריטב"א שלהלן (ודלא כספר חסידים, מקי"נ סי' יח), המתיר שתיית כוס עיקרין.
* האם ניתן לצרף את דעת האחרונים שאיסור סירוס איננו על המסתרס, ולאפשר לבצע הניתוח ע"י רופא גוי.
לתשובתך אודה מאוד,
שבת שלום

מקורות:
חידושי הריטב"א מסכת יבמות דף סג עמוד ב
מה אעשה שנפשי חשקה בתורה. ופסק הרמב"ם ז"ל דה"ה דפטור מפריה ורביה כל שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי ושאין עליו שום הרהור. אבל בתוס' כתבו שאין בדורות הללו מי שיכול להיות כבן עזאי אפילו לענין זה. ואסור לאדם
לשתות שום דבר שיעקרהו כדי לעסוק בתורה אבל לבטל ממנו תאוה והרהור שרי ואריך, וכן שמעתי בשם רבינו הגדול ז"ל שאם קיים מצות פריה ורביה וחשקה נפשו בתורה לגמרי ורוצה לשתות או לאכול דבר של עיקור כדי שלא יתבטל מתורתו שהוא מותר דההיא דר' יהושע מצוה דרבנן היא ובכי הא שרו רבנן, וטעמא דמסתבר הוא, ושמעתי על גדולים שעשו מעשה בדבר זה בעצמו.

שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד סימן לו
בענין סירוס אשה מחמת שמפחדת להוליד.
י' תמוז תשל"ג מע"כ ידידי שליט"א.
בענין שאלתך אודות בתך תחי' הנה כפי מכתבך איני רואה שום שאלה לגבי בתך, דהנה מה שיש לה ילד שאינו בריא, שאינו שומע היטב ואינו מדבר היטב, ואומרים הרופאים שזה בא ממחלת אדמת (גערמאן מיזעלס), הרי מחלה זו עברה כבר מזמן, וממילא אין לה שוב מה לפחוד, והילדים בודאי יהיו בע"ה בריאים וטובים. וממילא למה לה לפחוד. ולחינם מפחידים אותה הרופאים, ממילא אסור לה להניח להרופאים לקשור שפופרות הרחם (טובס) שלה, דזהו סירוס שאסור. ולגבי לקחת משהו כדי שלא תתעבר, הנה מאחר שהיא מפחדת ביותר מותרת לה לג' שנים, ואח"כ לא תפחד שוב בעזר השי"ת, ותוכל לשמש כרגיל. ואני מברכה שתמיד תהיה בריאה עם הוריה, ויחד עם בעלה יהיה לה נחת מילדיה. משה פיינשטיין.
ואחר שקבל מכתבי זה השיב לי כי היא חולה ממש בעניני עצבים (נערוין) שהוא סכנה ממש וגם שהריונה מסוכן מאוד וקראתי לה בטעליפון /בטלפון/ וניכר היה שהוא האמת, והתרתי לעשות סרוס זה משום פקוח נפש. הנ"ל.

תשובה:

תשובת הרב מאיר אורליאן
א.
מחלת נפש קשה נחשבת בגדר פיקו"ח. (אג"מ אה"ע ח"א סי' ס"ה, ואינצ' הלכתית רפואית ערך שוטה, עמ' 570-575, הע' 164 וכו') בשל כך, אם הערכה רפואית קובעת שפעולת הסירוס מקטינה את הסכנה, יש להתיר גם איסור סירוס זכר החמור משום מחלת נפש קשה, כשאר איסורים שנידחים מפני פיקו"נ. וודאי עדיף לעשות את הניתוח ע"י רופא נכרי אם אפשר, ככל פיקו"נ שיש לעשות על ידי נכרי אם אפשר, שהרי יש איסור ודאי על המסרס. (רמ"א או"ח שכח, יב)

ב. ואפילו באדם שהוא בחשש סכנה מפני שניסה לאבד עצמו לדעת יש חיוב להצילו. (אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך אבוד עצמו לדעת, עמ' , 42, הע' 112 וכו'.)

ג. אמנם יש לדון במי שעצם סכנתו נובעת מתאוה לאיסורין, האם יש להתיר לו איסורין משום פיקו"ח. עיי"ש באנציקלופדיה הלכתית רפואית שכתב: "מי שמאיים בהתאבדות אם לא יעשו כדבריו, ומה שמבקש הוא נגד ההלכה, אין שומעים לו, ואין זה בכלל פקוח נפש הדרוש להצלתו. אכן, כל זה באדם בריא, אבל מי שאינו מאוזן בנפשו הרי הוא בגדר אנוס, ומותר לעבור עברה כדי להצילו מהתאבדות." ולפי"ז אין להתיר הסירוס אלא אם אדם זה אינו מאוזן בנפשו, וניסיונות ההתאבדות נובעים ממחלת נפש, ולא מהרצון לאיסור בלבד. (עי' גם מאמרו של הרב יצחק זילברשטיין שליט"א בעמק הלכה – חלק א, "איומה של נערה להתאבד")

ד. אולם, כל האמור נוגע לאיסור של "ובארצכם לא תעשו" (ויקרא כב,כד) – איסור הסירוס. אולם, כאשר מדובר בניתוח שינוי מין שמטרתו להעמיד את האדם מכאן ולהבא בדרך חטא, וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו. ולכן גם פיקוח נפש של אדם אחד לא מתיר הכשלה נמשכת של אדם אחר באיסור.
כמו כן יש לחוש משום פריצות הדור ויש לעיין היטב בסוגיא ד"תספר עמו אחר הגדר" (סנהדרין עה.). בכל אופן דבר מורכב מעין זה צריך הכרעה מגדולי הדור.

בברכה,

מאיר אורליאן

[print_link]

שאלות נוספות

גלולות סרזט

1. האם הגלולות סרזט cerazette הם אמצעי מניעה טוב במקרה בו יש צורך בשימוש באמצעי מניעה (אחרי לידה)? 2. האם הגלולות הללו פועלות בצורה אחרת

קרא עוד »