בספר "דרכי טהרה" כתוב : "אין לאדם לשמש מיטתו בזמן שהציבור שרוי בצער, מלחמה, רעב…." בהמשך נאמר שיש להתיר במקרה שאין לזוג בן ובת, או החושש לזרע לבטלה – אבל לשם תענוג אסור. וגם בליל הטבילה יש אוסרים ויש המתירים ואוסרים רק במקרה רעב.
השאלה שלנו היא : האם עכשיו זה נקרא "שעת מלחמה"? כלומר, בימים האלו של הלחימה בצפון אסור להתייחד (למי שיש כבר בן ובת)? ואם אסור – אז עד מתי? עד "הפסקת אש", עד יציאת הכוחות מלבנון?
א. המקור למניעת תשמיש בעת רעבון (מצב של חוסר מזון) הוא במסכת תענית (יא,א) ובשו"ע או"ח סי' רמ, סע' יב.
ב. הרמ"א שם ע"פ הירושלמי בתענית מרחיב את הדבר גם לצרות אחרות, כאשר יש מחלוקת אם מדובר דוקא בצרות של חוסר משאבים או גם בצרות אחרות כגון מלחמה.
ג. להלכה נשאלה השאלה במלחמת העולם הראשונה ופסקו להתיר [שו"ת דרכי חיים ושלום (מונקטש), סי' תרנו].
ד. במלחמת העולם השניה בגטאות בפולין היה ויכוח בין הפוסקים אם יש מקום להחמיר. (שו"ת עלי מרורות מאת הרב משה אהרונסון, עמ' 232-233. אבל שם חלק מנימוקי האוסרים היו מצב המחסור שהתלוה למלחמה).
ה. במלחמת יום הכיפורים כבר פסק הציץ אליעזר להתיר (כרך יג סי' כא).
ו. לגבי מלחמת המפרץ נפסק להקל בשופי (הרב שמואל דוד, תחומין יב, עמ' 222 ואילך).
ז. כדאי גם לזכור את שליחת אוריה (בעלה של בת שבע) לביתו ע"מ שישמש את אשתו בזמן מלחמה.
ח. לסיכום, גם לסוברים שאיסור תשמיש בשעת רעבון הוא דין גמור ולא מידת חסידות, להלכה אין איסור בזמן מלחמה, עאכ"ו במלחמה דוגמת המצב עכשיו.
שלום, בלי קשר להריונות שלי אני צמה גרוע. כבר בצהריים של יום הצום אני לא מרגישה טוב, הקאות ולפעמים מתעלפת. כרגע אני בחודש שמיני שבוע
לכבוד מכון שלזינגר שלום וברכה! אני לומדת באולפנא במרכז הארץ והתבקשנו במסגרת שיעורי ביולוגיה לכתוב עבודה ובה מקרה מעולם הגנטיקה,ולכתוב עליו מכיוונים שונים. המקרה: "עיתון
לגבי כריתה מניעתית של השחלות במשפחות בסיכון גבוה בתסמונת של שחלה תורשתית או אצל נשים נשאיות לאחד המוטציות הידועות BRCA 1 או 2 בסיכון יתר
