התקן מירנה
ברצוני לשאול, לאחר התקן מירנה ישנם הפרשות חומות ברצוני לדעת אם ביצעתע הפסק טהרה והיה נקי ולאחר כמה ימים היה שוב הפרשה אוכל לטבול? והאם
בספר "דרכי טהרה" כתוב : "אין לאדם לשמש מיטתו בזמן שהציבור שרוי בצער, מלחמה, רעב…." בהמשך נאמר שיש להתיר במקרה שאין לזוג בן ובת, או החושש לזרע לבטלה – אבל לשם תענוג אסור. וגם בליל הטבילה יש אוסרים ויש המתירים ואוסרים רק במקרה רעב.
השאלה שלנו היא : האם עכשיו זה נקרא "שעת מלחמה"? כלומר, בימים האלו של הלחימה בצפון אסור להתייחד (למי שיש כבר בן ובת)? ואם אסור – אז עד מתי? עד "הפסקת אש", עד יציאת הכוחות מלבנון?
א. המקור למניעת תשמיש בעת רעבון (מצב של חוסר מזון) הוא במסכת תענית (יא,א) ובשו"ע או"ח סי' רמ, סע' יב.
ב. הרמ"א שם ע"פ הירושלמי בתענית מרחיב את הדבר גם לצרות אחרות, כאשר יש מחלוקת אם מדובר דוקא בצרות של חוסר משאבים או גם בצרות אחרות כגון מלחמה.
ג. להלכה נשאלה השאלה במלחמת העולם הראשונה ופסקו להתיר [שו"ת דרכי חיים ושלום (מונקטש), סי' תרנו].
ד. במלחמת העולם השניה בגטאות בפולין היה ויכוח בין הפוסקים אם יש מקום להחמיר. (שו"ת עלי מרורות מאת הרב משה אהרונסון, עמ' 232-233. אבל שם חלק מנימוקי האוסרים היו מצב המחסור שהתלוה למלחמה).
ה. במלחמת יום הכיפורים כבר פסק הציץ אליעזר להתיר (כרך יג סי' כא).
ו. לגבי מלחמת המפרץ נפסק להקל בשופי (הרב שמואל דוד, תחומין יב, עמ' 222 ואילך).
ז. כדאי גם לזכור את שליחת אוריה (בעלה של בת שבע) לביתו ע"מ שישמש את אשתו בזמן מלחמה.
ח. לסיכום, גם לסוברים שאיסור תשמיש בשעת רעבון הוא דין גמור ולא מידת חסידות, להלכה אין איסור בזמן מלחמה, עאכ"ו במלחמה דוגמת המצב עכשיו.
ברצוני לשאול, לאחר התקן מירנה ישנם הפרשות חומות ברצוני לדעת אם ביצעתע הפסק טהרה והיה נקי ולאחר כמה ימים היה שוב הפרשה אוכל לטבול? והאם
שלום, אני עובד בבית חולים גריאטרי כפיזיוטרפיסט. במהלך עבודתי אני נמצא במחלקות קשות של סיעודים מורכבים שלרובם יש הזנה ע"י זונדה הנכנסת לגוף דרך האף
לרב הלפרין שליט"א .ערב טוב וחודש טוב. דואר אלקטרוני זה נכתב בעקבות ארוע שהיה לפני קצת יותר משתים עשרה שנה ובעלי ואני מרגישים צורך לכתוב