אמצעי מניעה לאחר הריון לאשה חולה באוסטאופורוזיס

אנו מתלבטים בבעיה הבאה:

נשואים כ8 שנים. בשנתיים הראשונות לנישואינו לא הצלחנו לזכות בהריון, ולאחר טיפול קל תרופתי נקלט ההריון.

במהלך הלידה הראשונה אובחן שאשתי סובלת מאוסטואופורוזיס קשה. היא טופלה ונמנענו מהריון במשך שנה וחצי. לאחר זמן זה הותר לנו לשוב לנסות להיכנס להריון ולקח לנו שנתיים להכנס להריון. דבר זה כלל טיפולי פוריות כולל הזרקת זרע. הבעיה המרכזית שאובחנה הייתה רירית רחם דקה. (אנו סבורים שהפגיעה ברירית הרחם נגרמה כתוצאה מנטילת הגלולות המרובות, על אף שהרופאים לא אישרו את סברתינו) אחר שנולדה ביתנו השניה לא הייתה הרעה באוסטאו' ולכן לא הודרכנו להימנע, מה גם שלא חלמנו להריון מהיר לאור נסיוננו בעבר, אך אשתי הרתה כעבור 3 חודשים לשמחתינו. עתה ממליצים לנו לקחת מנוחה, וההתלבטות איזה אמצעי מניעה עדיף.

גלולות לא בא בחשבון מבחינת אשתי משום ההורמונים הרבים שכבר נטלה במניעת ההריון ובטיפולי הפוריות. גם רירית הרחם זו סיבה לא לקחת גלולות כדי לא לפגוע בה ח"ו.

התקן. התקן הרומונלי לא בא בחשבון מאותה סיבה. התקן לא הורמונלי בא בחשבון, אבל שמענו שהוא פוגע ברירית הרחם ולכן אנו לא רוצים, האם זה נכון? מה גם שיכול לפגוע בחיי המשפחה, עד כמה צריך מראש לחשוש לכך, או שעדיף לנסות ולראות אם זה מכביד, כתמים וכו' ואם כן להוציאו? מה עוד שאנו מקווים לקחת הפסקה לשנה בערך ולא ליותר בעז"ה?

דיאפרגמה. מה דעתכם על כך? האם עדיף ללא קצף על פני שימוש עם קצף? האם זה יעיל ללא קצף?

נשמח לשמוע את דעת הרב הלפרין.

שבוע טוב