אמצעי מניעה

בעזרת ד'
לכבוד
הרב מרדכי הלפרין שליט"א
שלום רב וברכת ה'
מצ"ב מכתב שקיבלתי מאחת הנשים בישובנו, ואני מרגיש שמכתב זה מבטא תחושות של נשים רבות, אם הבנתי נכון את הכוון הרבני המקובל, היתר זה של דיאפרגמה הוא היתר דחוק הלכתית,  ואולי אפשרי במקרה צורך גדול.
אשמח לדעת אם הבנתי נכון? מהו צורך גדול?
כמוכן האם מכתב זה שלהבנתי, משמיע קולן של נשים לא מעטות, ואולי גם משקף מציאות שזוגות עוברים, אך לא שואלים עליה, האם כל זה לא מצדיק להרחיב את גדר שעת הדחק, ואולי במצבים מסויימים אפילו להציע לזוגות את האפשרות הזו?
אם התשובה היא שלילית מה הרב מציע לענות לאשה זו? אם עדיף שאתקשר לדבר עם הרב בע"פ אעשה זאת בשמחה.
בברכה
קובי לוין נטע

להלן מכתבה של האשה:

בס"ד
לכבוד הרב קובי
שלום וברכה,
רציתי לברר עם הרב את נושא סוג אמצעי המניעה איתם כדאי ומותר להשתמש.
הנושא שעליו אני רוצה לשאול מטריד אותי כבר כמה שני. ואני מבקשת לשאול על עצמי אבל לייצג קול של נשים רבות איתן דיברתי על הנושא והוא מטריד אותן. יש לומר שכל הנשים איתן דברתי הזדהו עם דברי.
בנוסף חשוב לי מאוד לנהוג בהלכה זו  ובכל הלכה אחרת כמה שיותר לכתחילה. ולא להזדקק להיתרים דחוקים. ולבוא בענווה לקבל את דעת תורה.
בד"כ לאורך השנים ממליצים רבני מכון פועה ובכלל על השימוש בהורמונים לסוגיהם.
השימוש בהורמונים גובה מחיר יקר מנשים ואפרט:
1.המחיר הבריאותי-
שימוש בהורמונים אמנם ניתן בקלות ע"י רופאים אך אין זה אומר שהדבר בריא.
לשימוש בהורמונים יש השפעות מיידיות כמו השמנה ושיבושים שונים בגוף והשפעה שלילית לטווח ארוך.
אישה שבמשפחתה יש סרטן לא תקבל משום רופא שבעולם הורמונים. וזה מלמד על הקשר שכנראה קיים בין הדברים. גם החששות הרחוקים או הרחוקים לכאורה שכתובים בדף המצורף לתרופות אלו מלמדים רבות על מה שלו יודעים עדיין על ההורמונים.
2. המחיר הנפשי-
לרוב הנשים שאני מכירה ושוחחתי איתן ההורמונים משפיעים לרעה על מצב הרוח וגורמים לעצבנות. כמובן שכל אחד יכול לשלוט בעצמו, אך הכבדה כזאת על נשים בשלב הפוריות, בו מגדלים ילדים והעומס רב היא מיותרת ואפילו מזיקה.
3. המחיר הזוגי-
חוץ מהמתח והעצבנות שהזכרנו קודם שוודאי לא מועילים לזוגיות, יש גם השפעה של ההורמונים על החשק של האישה.
ברור שהנושא הזה מושפע גם מהתרבות המערבית והפמיניזם אך גם נשים שהיה להם בריאות נפשית בעניין זה ההורמונים שיבשו את הרצון הטבעי והנורמלי לקרבה.
יוצא שנשים או בהריון או מניקות או תחת השפעת גלולות –שלושה דברים שמשפיעים לרעה על החשק, והם לא מכירות מציאות נורמלית של רצון לקרבה.
וכשמגיע גיל המעבר הן כבר לא מכירות מציאות תקינה.
התוודעתי אל הנושא תוך כדי לימוד ייעוץ זוגי שבו התברר לי שנשים בכלל לא יודעות שמצוות עונה היא עבור האישה ומבחינתן אפשר לבטל את המצווה הזאת. כי היא עול.
ברוח אלטרנטיבית אולי אוסיף ואומר שהדרך בה נמנע הריון ע"י הורמונים הוא מניעה של הביוץ. סביב הביוץ יש בטבע של האישה רצון פיזי טבעי בקירבה וחיבור. יש פוריות שרוצה להתממש. בנוסף יש גם המון רווחים אחרים של פוריות בשאר חלקי החיים, יצירתיות ויעילות. בעבודה, בבית וביחסים הבינאישיים. המניעה של הפוריות גובה מחירים יקרים לא רק בתחום הילודה.
כל זה לגבי הורמונים.
התקן הורמונלי או לא הורמונלי נושא בחובו מחירים וסיכונים אחרים כידוע.(לא התנסיתי בעצמי)
מחזור ארוך, כאבים באגן, דימום מסיבי ,  סכנה רחוקה לנקב ברחם, וסיכוי גדול יותר להריון חוץ רחמי.
ולשאלתי:
לאורך השנים הרגשתי שהמחיר של מניעת הריון גבוהה מדי. ובכל דרך אני היא זאת שמשלמת את המחיר.
אני מעוניינת להשתמש בדיאפרגמה אך מבינה שזה לא פשוט.
אך האם כל מה שמניתי לעיל  מספיק כדי לא להשתמש בהורמונים?
האם האיסור על השימוש בדיאפרגמה לוקח בחשבון את כל הנקודות שהזכרתי?
אני מרגישה שכל זמן של מניעת הריון הוא סבל ואני לא רוצה לעבור את שנות הפוריות שנותרו לי כך.אני חושבת גם שזה נהיה ברור שכדי למנוע הריון צריך לשלם מחיר. למיטב הבנתי אין שום סיבה שאישה תשלם בגופה על משהו.
נשים רגילות למסור את נפשן על הילודה ואולי בגלל זה הן מקבלות כמובן מאליו את המחירים שמשלמים על מניעת הריון.
בתודה מראש