אשה שניטל האם שלה מיד לאחר לידה

1. נכון שעצם הלידה שהיתה, יוצרת טומאת לידה של 7 ימים לזכר ו-14 ימים לנקבה.
לגבי דם טוהר – אין כאן דיני דם טוהר. אך מצבה טוב יותר כי אם הרחם נכרת בשלמותו, אזי כל הדמים שהיא תראה הם לא יותר מדם מכה ולכן אינם אוסרים (בניגוד לדם טוהר בזמן הזה שאוסר מתקנת חכמים)

2. במקרה זה לא שייכת תקנת רבי, שהרי הדימום בלידה לא נמשך 3 ימים אלא פחות, ולכן לדעת רבי אין כאן חשש ליולדת בזוב הנדרשת לשבעה נקיים.
אך לאור מנהג בנות ישראל לספור שבעה נקיים גם כשלא שייכת תקנת רבי, הוא הדין לנידון דידן.
הקולות שבהן נקטו חלק מהפוסקים לגבי מקרים דומים במקרה של עקרות הלכתית, לא רלוונטיים כאן ולכן יש להקפיד על ספירה של 7 נקיים כמו בכל יולדת בזוב.

3. לאור האמור יש לבצע בדיקת הפסק טהרה, אך לאור דברי החוזון אי"ש (יו"ד הל' נדה, צב, כא) "דכל בדיקה שהיא על אופן המברר את סתימת המעיין … הוי בדיקה מן התורה", יש מקום להחשיב את עצם הוצאת הרחם כבדיקת הפסק טהרה. אך יש לעיין בכך עוד ולא לעשות מעשה, רק ע"פ סברא ראשונית.

4. שאלת גזירת הראשונים על המתנה נוספת מחשש לפולטת שכבת זרע היא שאלה מצויינת. התשובה תלויה בריאליה, כלומר מה זה בדיוק "פולטת" – מהיכן להיכן. למעשה יש כאן מחלוקת ראשונים. ראי מאמרי באסיא פה-פו, עמ' 105-121 הכרת האנטומיה הגניטלית כמפתח להבנת חז"ל. כך שאם שאלה זו תהיה אקטואלית, יהיה צורך לדון בה בהקשר המלא של המקרה.