בדיקות גנטיות וגילוי מדע רפואי (הנטינגטון) – עבודת סטודנט

שלום רב. כמענה לשאלה נוכל להפנות למאגרי המידע של מכון שלזינגר. באופן עקרוני, פרוייקט השו"ת של המכון לא נועד להכין (על ידי מענה ישיר לשאלה תיאורטית) עבודות עבור תלמידים וסטודנטים.
עיקר מטרות הפרוייקט הן: לסייע לאנשים השואלים או הנשאלים שאלה רפואית-הלכתית מעשית ; לסייע ללומדים הנתקלים בשאלה הלכתית-רפאית עיונית; לסייע לכותבי עבודות על ידי הפנייתם למקורות מתאימים.
חומר רב לעבודות ניתן למצוא במרכז המידע של המכון באינטרנט, תוך שימוש במנוע החיפוש. והזנת מילות מפתח הקשורות לנושא העבודה. כמו כן ניתן לראות באופן פרטני מאמרים בנושאים ספציפיים בחוברות וספרי אסיא. בנוסף הקמנו פורום משתתפים מיוחד לכותבי עבודות.
לשאלתכן:
א. ראו נא את המאמרים העוסקים ב-PGD – ברירה טרום השרשתית – בספר אסיא י"ג הנמצאים בעמ' 293-321. כמו כן:
1) על PGD ראי מאמרו של הרב שלמה דייכובסקי 'ברירה טרום עוברית ומעמדו של קדם עובר', אסיא ע"ז-ע"ח, עמ' 73-75.
2) כמו"כ מאמרו של פרופ' אברהם שטיינברג 'על בחירת מין היילוד' (אסיא שם עמ' 76-89).
3) ואת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא, (אסיא שם עמ' 90-95).

ב. על PGD באופן כללי ראו באנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים) כרך ב' ערך הפריה חוץ גופית עמ' 115-150, ובמקורות המובאים שם. ניתן למצוא ערך זה גם דרך הספר המקוון "התורה והרפואה". ניתן לרכוש את הספר בו מובא הערך המלא במכון שלזינגר, או באופן מקוון.

ג. על הנטינגטון ביחס למחלות אחרות ושיקולי הפלה ראי מאמרו של א. אורנוי, טרטולוגיה (ביילוד הפגום), ספר הכינוס לרפואה אתיקה והלכה, עמ' 246-252 (1996) – לקראת הסיכום. כמו כן מאמרו של פרד רוזנר , בזכות ההנדסה הגנטית, שיבוט גנטי – מבט הלכתי (2005).

ד. להערכתי עדיין קיים ויכוח בין הפוסקים אם ראוי לבצע PGD כדי למנוע מחלות המופיעות בגיל מאוחר, כדוגמת סרטן השד, על ידי מניעת לידה של נשאי BRCA1 ו- BRCA2. לדעת הרב ד"ר מרדכי הלפרין מותר לבצע PGD כדי למנוע לידת נשאיות של גנים מסוג BRCA, אך יש רבנים חשובים שאינם מסכימים להיתר זה.