סיכון הרופא בהדבקות במחלות
האם מותר לרופא להסתכן בהדבקות במחלה (כמו אידס, צהבת וכו') על מנת לרפא ולהציל חיים?
שלום וברכה.
אני בשבוע 18 להריון. עשיתי בדיקת חלבון עוברי שעל פי תוצאותיה הסיכוי ללדת ילד עם תסמונת דאון גדול. בעקבות כך נשלחתי לבצע דיקור מי שפיר. אני מעדיפה לא לבצע בדיקה זו מכיוון שאם הסיכוי הוא "רק" של תסמונת דאון ולא בעיה חלילה אחרת, לא אסכן בשביל כך את ההריון. ומכיוון שאני לא מבינה את יתר פרטי הבדיקה ואת המשמעות שלהן והאם יכול להיות שיש סיכון אחר, אשמח אם אוכל לקבל איזשהו כיוון מה לעשות.
במצב כזה עדיף לבצע בדיקת מי שפיר מכמה סיבות:
1. ברוב המקרים נקבל תשובה מרגיעה מאד.
2. גם אם העובר פגוע, כדאי לדעת זאת מראש, ויש לידיעה זו השפעה על ניהול הלידה.
3. בכל מקרה חשוב לשקול את הסיכון לתיסמונת דאון מול הסיכוי להפלה בגלל הדיקור.
האם מותר לרופא להסתכן בהדבקות במחלה (כמו אידס, צהבת וכו') על מנת לרפא ולהציל חיים?
מהי הבעיה ההלכתית בלחבר אנשים או לנתק אותם ממכשירי הנשמה. ומה אם אנשים אינם רוצים לקבל טיפול מאריך חיים, בגלל שהארכת חייהם גורמת להם לייסורים?