דיני ייחוד בטיפולים.
שלום רב. אני עוסק ברפואה סינית ובאימון אישי באופן עצמאי. אין לי שרותי מזכירות או אנשים נוספים במקום בו אני עובד, זהו מבנה קטן בעל
היום המלה "שליה" מתייחסת לגוף הבשרני הצמוד לרירית הרחם, שממנו יוצא חבל הטבור לכיוון העובר (Placenta). דומני שלכך גם התיחס רשב"ג בנדה כ"ו, ב (תוספתא נדה פ"ד ה"ט), כשקבע: "שליא דומה לקרקבן של תרנגולין שהדקין יוצאין ממנה":
דהיינו, השליה היא החלק הבשרני, מעין קורקבן, שממנו יוצא חבל הטבור המזכיר את המעי היוצא בעוף מתוך הקורקבן.
לעומת זאת מהתיאור של ת"ק שם: "שליא שאמרו תחלתה כחוט של ערב וסופה דומה כתורמוס וחלולה כחצוצרות, ואין שליה פחותה מטפח"
משמע שהשליה היא המכלול של חבל הטבור עם השליה הקטנה (ראה להלן) שבקצהו.
חשוב להדגיש כי במסכת נדה ההתיחסות לשליה היא של סימן לקיומו של עובר כשהתרחשה הפלה.
המצב בו לא מוצאים עובר ונזקקים לסימנים, קיים בדרך כלל רק בהפלות מוקדמות, ולכן יש מקום לשיעור המינימלי של אורך השליה (כולל חבל הטבור), שיעור שלמטה ממנו אין ודאות שההפלה כללה גם עובר בעל משמעות הלכתית.
מפאת קוצר הזמן אסיים כאן היום, ובע"ה בשבוע הבא אשתדל לענות במפורט גם לגבי השפיר.
שלום רב. אני עוסק ברפואה סינית ובאימון אישי באופן עצמאי. אין לי שרותי מזכירות או אנשים נוספים במקום בו אני עובד, זהו מבנה קטן בעל
שלום רב, בהמשך לשאלה מספר 7854. השיליה עוברת תהליך ייבוש של כ-15 שעות, ואז היא נהיית יבשה לגמרי, כמו "תפוצ'יפס" האם במקרה כזה אפשר להתיר?
שלום, שמי יעל ואני שומרת נידה מתוך כבוד לבעלי. הייתי רוצה להבין מה המשמעות והתכלית גם הרפואית של הנידה. האם יש מחקרים רפואיים שמסבירים את