ביצוע הליך רפואי המונע סבל ניכר

שלום, אני עובד בבית חולים גריאטרי כפיזיוטרפיסט. במהלך עבודתי אני נמצא במחלקות קשות של סיעודים מורכבים שלרובם יש הזנה ע"י זונדה הנכנסת לגוף דרך האף ויורדת עד לקיבה. כיוון שחלק גדול מהמטופלים הוא כבר דמנטי(לא עלינו) הם גם מנסים לשלוף את הזונדה בכל רגע אפשרי, דבר הגורם נזק רפואי, ועל כן הרופאים נותנים פקודת קשירה לאותם מטופלים וכך הם מבלים את שארית חייהם עם צינור באף וקשורים למיטה. אך למזלנו יש פתרון קל פשוט ובטיחותי למצב וזה פרוצדורה ניתוחית בשם peg ,מדובר בכניסה חיצונית דרך מרכז הבטן עם צינורית היישר למעיים, שמשם המטופל מקבל את מזונו. הבעיה מתחילה בחלק מהמשפחות הדתיות והכהנים בעיקר ,שאומרים שרק כשחייבים מותר לעשות נזק לגוף אפילו עם מדובר בחור של סנטימר קוטר. לאור המצב הקוגנטיבי של רוב המטופלים מי שלוקח החלטה מסוג כזה הוא האפוטרופוס המשפחתי שכמובן מסרב. הייתי ממליץ לכל מסרבי התהליך שיתנו להכניס להם זונדה רק לחמש דקות ואז שיחליטו. דרך אגב, יש כאן גם רווח משני והוא שמי שנשאר עם זונדה מוגדר כסיעודי מורכב ונשאר תחת קורת גג בית החולים, ואילו מטופלי peg מוגדרים כרק סיעודיים ועל כן משפחותיהם נדרשים לרחתם הביתה או לסדר להם סידור מוסדי… שמעתי על משפחה מסוימת שאפילו טענה שהרב מרדכי אליהו פסק שאסור לבצע לכהן את התהליך. מה פסקכם?! אשמח לתשובה, תודה רבה- מטפל דואג.