בעיות שונות בנידה (כאבים, מחזורים קצרים רגישות לבדיקות)

לשאלה א:
קשה להגיע לאבחנה רפואית על סמך מידע חלקי, אך כדאי לדעת כי אצל חלק מהנשים שמדממות מעט, כשבוע אחרי הטבילה, הדימום קרוי "דמם ביוצי" והוא נגרם על ידי פגיעה באיזון ההורמונלי על ידי השינויים ההורמונליים שמתרחדים סביב הביוץ.
כל רופא נשים מנוסה יכול להבחין אם מדובר באמת בדמם ביוצי או בדמם מסיבה אחרת.
כאשר מדובר בדמם ביוצי, ניתן במקרים רבים למנוע אותו על ידי מתן הורמונים שיאזנו את חוסר האיזון שנגרם סביב הביוץ. מדובר כמובן בתהליך שרק רופא מוסמך לבצע.
אם הדימום אינו דמם ביוצי – יכולים להיות לו גורמים רבים, ועל הרופא לאתר את הגורם. בחלק מהמקרים, גם כאן ניתן לטפל ולמנוע את הדימום הבין-וסתי.
לשאלה ב:
מצב של מחזור קצר, מקורו בדרך כלל בביוץ מוקדם.
בעיית ה"ביוץ המוקדם" נדונה רבות בעולם ההלכה. אבל חשוב לדעת כי היום כבר לא מדובר בבעייה אמיתית, היות וקיימים דרכים רפואיים יעילים להתגבר על הבעיה.
הדרך הפשוטה ביותר (המועילה בכ-25% מהמקרים) היא פשוט לאכול ארוחת בוקר מוקדמת (לפני 7 ) בכל יום. פרט לכך יש מספר דרכי פעולה תרופתיים, ואפשר לעבור מסוג טיפול לשני כשצריך. הטיפול התרופתי איננו כולל גלולות למניעת הריון אלא תרופות המשפיעות על מועד הביוץ ודוחות אותו.
או ביתר פירוט:
הדרך הראשונה: הקפדה על ארוחת בוקר מוקדמת, כמתואר למעלה.
הדרך השניה: מתן אסטרוגנים (דרך הפה או במדבקות על העור) בימים מסויימים בחודש המחזור.
הדרך השלישית: כדורי קלומיפן ציטרט (איקא קלומין), למשך חמישה ימים בשליש הראשון של החודש.
הדרך הרביעית: הזרקת גונדוטרופינים.
לבחירת הפתרונות התרופתיים ראוי לפנות לרופא מנוסה בתחום. אם אחרי זה עדיין ישארו לך דברים לא ברורים את מוזמנת לחזור אלינו.
חשוב לזכור שקיימים גם פתרונות רפואיים שאינם כרוכים בדחיית הביוץ כמו למשל הזרעה מלאכותית מזרע הבעל לפני הטבילה.ראי מאמרו של יוסף גרין על הזרעה מלאכותית כפתרון לבעיית העקרות הדתית . אבל חשוב לדעת שפתרון זה תלוי במחלוקת ידועה בין הפוסקים.
מקורות נוספים בנושא הזמינים דרך מכון שלזינגר:
ראשית, רצוי לראות את הערך 'פוריות ועקרות' באנציקלופדיה ההלכתית רפואית, ובסעיף 'עקרות דתית' שם
כמו כן: ב' לוננפלד ונ' בירנבאום, "טפול בעקרות עקב אי-התאמה בין ימי הפוריות וזמן הטבילה" מוריה ב:א-ב, מח-נב, תש"ל, ופרסום מורחב של אותה שיטה תרופתית ב: א' וב' לוננפלד, "המאבק בעקרות – עקרונות הטיפול התרופתי לגרימת ביוץ" מדע כה:2, 77-72, (1981).
לשאלה ג:
במצבים בהם הבדיקה יכולה לפצוע ולגרום בכך לדימום, הפוסקים התירו לבצע את הבדיקה בעד לח, שהוא רך יותר ואיננו פוצע.
כמו כן, בחלק מהמקרים ניתן להקל ולהסתפק בבדיקת הפסק טהרה, בבדיקה אחת ביום ראשון של השבעה נקיים ובבדיקה שלישית ביום השביעי של השבעה נקיים. אך כאן חייב להיות פסק הלכה של מורה הוראה מוסמך.