כבוד הר' שלום וברכה! ברצוני לשאול לגבי פוריות. בעלי ואני נשואים שלוש שנים ועדיין אין לנו ילדים. עפ"י בדיקות התברר כי הבעיה היא אצל בעלי. מה אומרת ההלכה בעניין המשך חיינו המשותפים (שמעתי פעם על 10 שנים אך עד אז כבר אהיה ממש מבוגרת). בסה"כ טוב לנו ביחד אך העניין הזה מאוד מעיק עליי. אני יודעת שזה נשמע אגואיסטי מאוד מצידי אבל אני באמת מתייסרת בעניין זה. תמיד חלמתי על משפחה גדולה וברוכת ילדים וכעת הכל מתנפץ לי מול העיניים.והרופאים אינם מעודדים.
שאלתך הגיעה אלי רק לאחרונה, לפיכך אני מתנצל על העיכוב.
הנושא שהעלית הוא בעל חשיבות רבה כשעל כפות המאזנים נמצאים מצד אחד שמירת שלמות המשפחה, ומהצד השני הסיכון לערירות עתידית.
כדי לענות נכונה על שאלה חשובה ורגישה כזו צריך לדעת את הפרטים הרפואיים המלאים, וכן להתייעץ עם רב תלמיד חכם שמכיר אתכם באופן אישי.
אם אין לכם עדיין רב כזה כדאי שתנסי לפנות לייעוץ במכון פוע"ה (פוריות ע"פ ההלכה) בטלפון 02-6515050 בשעות העבודה.
אני מורה לחינוך מיוחד, העובדת עם אוטיסטים. לעיתים העבודה מצריכה פגיעה בצניעות הפרט של התלמידים כגון כניסה יחד איתם לשרותים. הייתי רוצה לדעת מהי דעת
שלום רב. אני כחודש לאחר הלידה ומניקה חלקית התחלתי לספור את 7 הנקיים לפני ההיטהרות במקוה , אך ברצוני לקחת כדור סרזט כאמצעי מניעה ,
שלום וברכה, סבתי היא אישה קשישה בגיל 98, סובלת מדמנסיה. מבחינת התפקוד היא סיעודית, ונעזרת במטפלת לכל הפעולות היומיומיות. היא לרוב אינה מזהה קרובי משפחה.
