ברכת הגומל לתינוק שהפסיק לנשום וחזר (למנהג שבדרך כלל לא אומרים הגומל בלידה)

תשובת הרב אשר שקאני:
א. הגם שלדעת ב"י אין לבעל לברך ברכת הגומל עבור אשתו, מכל מקום דעת כמה אחרונים שיכול הבעל לברך וכן פירש המשנ"ב בסי' ריט ס"ק יז שבעל רשאי לברך לאשתו. אלא שלמעשה נקטי' שב ואל תעשה עדיף. וכ"כ בספר כף החיים שם ס"ק כז שלא נהגו לברך אפי' עבור אשתו אביו או רבו.
ב. נחלקו האחרונים אם אב מברך לבנו הקטן (יעויין בשו"ת התשבץ ח"ד סי' ד ובספר מחזיק ברכה סי' ריט אות). מ"מ הנראה לי שלמ"ד שאב מברך לבנו הקטן יהיה הדין כן אף בתינוק שבתוך ל' יום ניצל מאחר שהגם שבדינים מסויימים כדין אבלות דינו של התינוק בתוך ל' יום כנפל, מיהו מאידך גיסא לגבי פיקו"נ וחילול שבת מחלללים עליו כגדול.

הערת הרב ד"ר מרדכי הלפרין:
נלענ"ד כי מאחר וכל לידה יש בה סכנה ליילוד, ואע"פ כן:
א. מעולם לא נהגו לברך הגומל עבור התינוק שנולד, לכן גם אם היו אירועי סכנה שפחות שכיחים, יש להתייחס אליהם כחלק מסיכוני הלידה ואין לברך.
ב. עוד על ברכת הגומל עור בן או בת, ראה מאמרו של הרב יהודה הרצל הנקיןברכת הגומל על בן ובת שנתרפאו,  ספר אסיא ט', עמ' 73-82 (2004); אסיא מא, עמ' 41-50 (1986)