גדר הלכתי לבעילת מצווה

א. כשהכל כשורה אזי הבתולים, אם אינם גמישים (כמו אצל הרבה בוגרות), נוצר בהם קרע, שממנו מגיע הדם.
ב. כדי שהקרע יווצר, די במקרים רבים (אצל נערה — תמיד) בחדירת העטרה אל מעבר לקרום הבתולים, ללא חדירה מלאה ("כניסה עמוקה").
ג. יש מקרים (ראיתים בעיני) בהם כתוצאה מלחץ על הקרום נפצע קרום הבתולים בבסיסו מבחוץ, ואז יתכן דימום ללא שום חדירה. דימום כזה ניתן לאבחנה רק ע"י רופא נשים מנוסה, או ע"י בודקת טהרה מנוסה מאד.
ד.  מנסיוני למדתי שכאשר שני בני הזוג מספרים שהיתה כניסה חלקים, ברוב מכריע של המקרים (מעל 90%) לא היתה שום כניסה אל מעבר לקרום, והרגשת ה"כניסה החלקית" נובעת מההיצרות ההדרגתית של קפלי הבשר בדרך אל הקרום.
ה. אינני יודע מה זה "לזעזע את הקרום". את הקרום ניתן לקרוע או למתוח אם הוא גמיש.
ו. דעת ר"ח (הובא בכתובות לו, ב תוד"ה אי דקא טעין), וכן גירסת הרי"ף (שם ד, א), וגירסת הערוך (ערך פתח), וכן היתה גירסת הספרים הראשונים (תוס' שם), וכן דעת רב האי גאון (הובא ברמב"ן בשטמ"ק כתובות לו, א ד"ה ה"ג וכן גרש"י, וכן דעת הר"ש משאנ"ץ (ספרא פרשת אמור ריש פרשתא א הלכה יא), תוס' ר"י הלבן (כתובות ט, א, ד"ה האומר), תוס' רי"ד (כתובות, ט, א), או"ז ח"א סי' תשמז, הרשב"א (תורת הבית ב"ז ש"ב) המאירי (כתובות ו,א; ט,א; י,א; לו) ורבנו ירוחם (מישרים, נתיב כג, ח"ה) שבוגרת אין לה טענת דמים אך פתחה סתום. וכן דעת הראבי"ה, האגודה ור"ת (הובאו באוצר הפוסקים סי' סח).
דברי הגמרא ביבמות נט, א, "פרט לבוגרת שכלו בתוליה" והירושלמי יבמות (פ"ו ה"ד) "… בוגרת כלו בתוליה במעיה, מוכת עץ ייצאו בתוליה לחוץ" מתאימים מאד לשיטה זו.
לעומתם דעת רש"י (כתובות לו, ב, ד"ה ה"ג אי דקא טעין), הרא"ש שם, הרמב"ן והר"ן שם, הרא"ה (בדק הכית ב"ז ש"ב ד"ה בענין בועל את הבתולה), הריב"ש (שו"ת הריב"ש סי' קכז) הטור והשו"ע (אבהע"ז, סח, ג) שבוגרת פתחה פתוח אך יש לה טענת דמים. דברי הירושלמי "בוגרת כחבית פתוחה" (כתובות פ"א ה"א – ג' ע"א בדפוס וילנה) מתאימים מילולית לשיטה זו.
הרמב"ם בפירוש המשנה מהדורה קמא סבר כדעת ר"ח והגאונים.
במהדורה בתרא של פיה"מ וביד החזקה פסק כדעת רש"י.
המציאות בימינו, לפחות לגבי בוגרות בגי הנישואין המצוי — כדעת הגאונים.