גילוח ביום השלושים

 איסור גילוח באבלות שאיננה על אב ואם, היא עד היום השלושים, וביום השלושים מותר להתגלח גם אם לא חל ביום שישי, על אחת כמה וכמה אם יום השלושים חל ביום שישי שאז מתגלח לכתחילה מפני כבוד השבת.
לעומת זאת , באבלות על אב ואם אין להתגלח גם אחרי השלושים עד שיגערו באבל חבריו. ולכן אין להתגלח עד שיגערו בך חבריך על כך שאתה מגודל שיער וראוי שתתגלח.
ברמ"א יו"ד סי' שפא סעיף ד' מבואר שנהגו בגערת חברים רק משחלפו 3 חודשים, אך דברי הרמ"א מתייחסים לאנשים בעלי זקן, שאז רמת הניוול הופכת להיות משמעותית כעבור זמן רב. לעומת זאת מי שמתגלח כל יום, רמת הניוול אפילו של חודש אחד היא גבוהה, כמפורש בהגהות החת"ס על או"ח בהלכות ט' באב, שמי שמתגלח בכל יום, גם כמה ימים ללא יוצרים רמת ניוול הדומה לזו של מי שתכפוהו אביליו.
הלכה למעשה, ראה בהוספת הרב מאיר אורליאן להלן.

הוספת הרב מאיר אורליאן:
על שאר אבלים, תמה אבלות שלושים בבוקר של יום ל' (מקצת היום ככולו). על אביו ואמו אסור עדיין להסתפר ולהתגלח עד שיגערו בו חבריו (שו"ע יו"ד שצ, ד).
בשיעור הראוי לגערה, כתב הרמ"א (שם) שנהגו ג' חדשים. אולם הדבר אמור בתספורת או גילוח למי שמגדל זקן, אך במי שאינו מגדל זקן, שיעור גערה לגילוח הוא הרבה פחות, ומותר בתום השלושים יום (פ"ת סק"ד בשם תשו' נו"ב וח"ס).
נחלקו האחרונים האם מועיל גערה ביום השלושים עצמו או רק לאחר ל' יום שלמים. בשדי חמד (אסופת דינים, מערכת אבלות יט) מסיק שהסכמת הפוסקים שיכול להתגלח ביום ל' על ידי גערה, וכ"כ למעשה בספר גשר החיים (כא:יא, ו)  ובספר פני ברוך (יט, כ). וכ"כ בילקוט יוסף (אבלות לז, ג), והוסיף שאף במקום שנהגו להחמיר עד יום ל"א, ביום ל' שהוא ערב שבת או יו"ט מותר להסתפר.
וכ"כ בדברי סופרים (קיצור הלכות אבלות מ, מה) שמותר ביום ל', אך הוסיף בהערה שמנהג רבים מהספרדים בימינו להמתין עד יום ל"א (אלא אם כן יום ל' הוא ערב שבת, וכנ"ל). וכן שמענו אף ממקצת מורי הוראה אשכנזים.
לכן, כיון שיום ל' חל בערב שבת, מותר לגלח ביום זה, גם לאלה שנוהגים להמתין עד יום ל"א.