נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

דילמות אתיות והלכתיות ביחס לבדיקות גנטיות טרום הריון

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

31 בינואר 2014

הרב המשיב: הרב ד"ר מרדכי הלפרין

שאלה:

הרב מרדכי הלפרין
ראש מכון שלזינגר
השלום והברכה
בהמשך לשיחתנו מהערב אשמח לעזרתך לאיתור הפניות ועמדות רבנים שונים בנוגע לסוגיות הבאות:
סוגית בדיקות גנטיות טרום הריון, באה לידי ביטוי בשני מצבים. הראשון, ביצוע בדיקות גנטיות טרום נישואין והשני ביצוע בדיקות גנטיות לאחר הנישואין.
בבואנו לבחון את העמדות ההלכתיות ביחס לביצוע בדיקות גנטיות טרום הריון מצאנו לנכון להתייחס להשלכות של ממצאי הבדיקות בשתי נקודות זמן.
נקודת זמן ראשונה – לפני נישואין:
במקרה כאמור מהן ההשלכות של תוצאות המצביעות על נשאיות של גן פגום בשני בני הזוג הפוטנציאלים.
האם ממצא כאמור חוסם בפניהם את האפשרות להינשא?
במידה ואין מניעה לאשר נישואין כאמור, האם האישור הוא לכתחילה או בדיעבד?
וכן ההשלכות הלכה למעשה של נישואין כאמור על הליך ברירת עובדים – האם יש היתר אם לאו.
נקודת זמן שנייה – לאחר הנישואין:
גילוי הפגם לאחר החתונה (לדוגמא במקרה בו לא נעשו בדיקות טרום נישואין או לחלופין במקרה בו נעשתה בדיקה לאחר נישואין שלא הייתה קיימת במועד הנישואין)
מה הדין – האם עליהם להתגרש? האם מותר לכתחילה להרות במטרה להוליד צאצא אשר בסבירות גבוה יהיה פגום?
מה הדין לגבי בני זוג שטרם קיימו מצוות פרו ורבו? מה השין לגבי זוג שקיים את המצווה – האם יש לאסור עליו להוליד צאצאים חולים במודע?   
אודה לעזרתך בנדון ככל שידך משגת לרבות הבאת המקורות של פוסקי הדור.
בתודה מראש על הנכונות לסייע,

תשובה:

לגבי נישואין של בני זוג נושאים גנים רצציביים לפגמים מולדים

תשובות: (מסיבות דידקטיות הדיון מכאן ואילך נכתב בסגנון מודרך של שאלות ותשובות.)

א. שאלה: האם מותר להינשא כאשר קיימים סיכויים גבוהים ללידת ילדים פגועים פגיעה משמעותית?

תשובה: אם מדובר בסכנה שאינה ניתנת למניעה, קיימת הנחיה ברורה של חכמי התלמוד להימנע מנישואין. מקור: מסכת יבמות דף סד, ב:

לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים, והוא דאיתחזק תלתא זימני

הדיון בגמרא הוא איך להעריך סיכונים, והגמרא מגיעה למסקנה ש"חזקה" מספיקה כדי להעריך שקיימת סכנה. מתוך מסקנה זו מסיקים חכמי התלמוד שיש להימנע מנישואין הכוללים סכנה ממשית לצאצאי נישואין כאלה.

הערה: בנשמת אברהם חלק אבן העזר, סימן ב, ס"ק א (3), צויין שמבחינה הלכתית אין כאן הבדלי מגדר:

ונ"ל פשוט דמה שכתוב בשו"ע: לא ישא אדם אשה, אין הכוונה בדוקא אלא ה"ה להיפך. רק דברו חז"ל בהוה כי מצות פו"ר על האיש ולא על האשה.

עדיין יש מקום לדון האם מדובר רק בהמלצה ובעצה טובה, או שמדובר גם בתקנה בעלת תוקף הלכתי ההיוצרת איסור הלכתי להינשא. מתוך דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ל מוכח שמדובר באיסור הלכתי:

לא יישא אדם אישה לא ממשפחת מצורעים, ולא ממשפחת נכפין —
 והוא, שהוחזקו שלושה פעמים שיבואו בניהם כך.

והדברים מובאים כך גם בשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ב, סעיף ז.

דיון באיסור זה ראו בשו"ת ציץ אליעזר, חלק טו, סימן מד.

מאחר והלכה זו מקורה בדיני סכנה, יש בה צדדים להחמיר ויש בה צדדים להקל. הצד להחמיר הוא העיקרון של "חמירא סכנתא מאיסורה", ממנו נובעת החובה להחמיר גם בספקות כאלה שבאיסורים אחרים שאינם קשורים לסכנה גופנית, ניתן להקל.

הצד להקל הוא, שאם ניתן מבחינה מציאותית למנוע את הסכנה – אין איסור בעצם הנישואין.

צד הקלה נוסף: התלמוד אוסר את הנישואין הללו כאשר יש אלטרנטיבה חסרת סיכון. אך התלמוד לא אוסר את הנישואין לבני משפחת החולים עצמם. ולכן הם רשאים להינשא, לכל הפחות עם בני זוג הנמצאים בסיכון משלהם.

יתר על כן, הג"ר משה פיינשטיין בספרו אגרות משה (אבן העזר, חלק ד, סימן עג, אות ב),  מתיר לאשה בריאה להסכים להינשא עם חתן הנושא גן דומיננטי למחלה קשה, (בתנאי שהיא מודעת למצב). וכדלהלן:

ובדבר בחור בן כ"ה שיש לו מחלה בשם מארפאנז, וגם באופן חמור שהוצרך כבר לנתוח בלב וגם הוא עוור בעין אחד, וכשישא אשה ויוליד בנים ובנות כפי שרואין במקרים שהיו עד עתה, יש ערך מחצה שג"כ יש להם מחלה זו, אם אסור לו ליקח אשה הראויה להוליד או אדרבא מחוייב הוא ליקח אשה הראויה להוליד כדי לקיים מצות פריה ורביה. הנה פשוט לע"ד שאם אך יכול להשיג אשה היודעת שהוא חולה מזה (כי ודאי מחוייב לגלות לה קודם שמקדשה, כדי שלא יהיה קידושי טעות, וגם בלא זה איכא ודאי איסור אונאה בעניני נישואין כמו בעניני ממון ואולי עוד יותר חמור), מותר וגם מחוייב מצד פריה ורביה ליקחנה, דהא אפשר שיוליד בנים ובנות שלמים ובריאים, ושייך שיקוה ויתפלל להשי"ת שיוליד בנים ובנות שלמים ובריאים בכל אבריהם. וברור שגם כל הילדים שייך שיהיו שלמים ובריאים ואין הכרח שחציין יהיו חולים ואין זה מעשה נסים. אבל אף אם יולדו גם חולים במחלה זו יקיים מצותו, דהא ראויים לישוב העולם ואיכא לשבת יצרה ואפילו לרבי יוחנן ביבמות דף סב.  

 מכאן שהאיסור להינשא נישואין העלולים להביא צאצאים פגומים איננו איסור מוחלט, אלא כלל הלכתי המאפשר סטיה ממנו במקום בו מצוות פרו ורבו אפשרית רק בנישואין בני סיכון.

ב.       שאלה: בנישואין בני סיכון גנטי, הניתן למניעה באמצעות PGD (הפריית מבחנה עם ברירת העוברים הבריאים והחזרתם לרחם).

תשובה: לאור הדיון בשאלה הקודמת, יש לברר האם מתקיימת מצוות פרו ורבו בהולדה באמצעות הפריית מבחנה (IVF). יש על כך ויכוח הלכתי בין חכמי ההלכה. המקורות לכך, כולל דיון במשמעותם, מובאים בספרי "רפואה מציאות והלכה" (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים תשע"ב) בסימן כז.

גם לדעת הסוברים שמתקיימת מצוות פו"ר בהפריית מבחנה, עדיין אין זה דומה לחלוטין למקרה הנדון באגרות משה שהובא למעלה, כי שם אין אלטרנטיבה וכאן יש אלטרנטיבה.

אף על פי כן יש בידי עדויות על כך שהג"ר שלמה זלמן אויערבאך סבר למעשה, שהאיסור להינשא במצבי סיכון גנטיים הוא המלצה חזקה, והוא הפציר מאד בזוג שבא לפניו להימנע מהנישואין, אך הוא לא קבע להם שמדובר באיסור הלכתי גמור.

וכן סבר גם הרב יצחק זילברשטיין בספר הלכה ורפואה, (הוצאת מכון רגנשבורג) כרך ב, עמ' קיא:

זוג העומד להנשא ושניהם נושאים כרומוזומים פגומים וקיים חשש שיולידו בעלי מומים, יש לייעצם לא להנשא זה לזו. נישאו זה לזו, יש לייעצם להתגרש. אם קשים עליהם הגירושין ועדיין לא קיימו פריה ורביה, מסתבר שעליהם לעסוק בפריה ורביה ולא להתחשב בסבל העלול להגרם לילד ולהם עצמם, ועל כגון זה נאמר "אל לך להתעסק בסודות הבריאה ומה שצווה עליך לעשות עשה" והשי"ת יעשה הטוב בעיניו. אם קיים חשש שאחד מבני הזוג לא ישא בנטל ויכנס לדכאון נפשי, אל יעסוק בפו"ר. יש להורים כבר בן ובת הראויים להוליד, אין עליהם מצוה להמשיך ולהביא ילדים לעולם בעבור מצות לשבת יצרה

ג.        שאלה: האם תהליך PGD למניעת הריון של עוברים פגומים, הוא מותר?

תשובה: התהליך מותר, ולכן גם מומלץ כאשר קיים סיכון.

על הדיון ההלכתי בעצם תהליך הפריית מבחנה – ראו באנציקלופדיה הלכתית רפואית (הוצאת מכון שלזינגר, ירושלים תשס"ו) ערך הפריה חוץ גופית, ובמקורות המצויינים שם.

להלכה, התהליך מותר כשיש אינדיקציה רפואית טובה.

לגבי ברירת עוברים למניעת מחלות, העיקרון מוסכם להיתר על ידי רוב הפוסקים.

ראו נשמת אברהם,חלק אבן העזר, סימן ב, ס"ק א, (5).

מקורות נוספים: ראו אסיא עה-עו, עמ' 190-192 ; אסיא עז- עח, עמ' 73-75 ; אסיא עז-עח, עמ' 76-89.

מסקנות:

האם ממצא של נשאיות של גן פגום בשני בני הזוג הפוטנציאלים חוסם בפניהם את האפשרות להינשא?

תשובה: אם ניתן למנוע לידת ילדים פגומים באמצעות PGD – ניתן להתיר את הנישואין.

האם האישור הוא לכתחילה או בדיעבד? לאור המחלוקות הכרוכות בהליכים הללו שנדונו במקורות שהובאו למעלה, היתר הוא לא לכתחילה.

תהליך PGD למניעת עוברים פגומים באופן משמעותי – הוא תהליך מותר

ד.       לגבי השאלות הנוגעות לנקודת הזמן השניה – אחרי הנישואין:

ראו נא בדברי הרב יצחק זילברשטיין ובדברי הרב משה פיינשטיין שהובאו למעלה,

 שם מובאים עקרונות הנוגעים לשאלות של נקודת הזמן השניה.

[print_link]

שאלות נוספות

כשרות תוסף

רציתי לשאול לגבי תוסף תזונה  בשתייה  בטעם פינה קולדה של סידן ומגנזיום ,היה עוזר לי במיתון דפיקות הלב .. שמתי לב שאין כשרות ולכן לא

קרא עוד »