שלום וברכה,
אני בהריון בשבוע 12 פלוס ארבעה ימים.
לפני כשבועיים גיליתי דימום בבוקר שלאחר קיום יחסים.
הלכתי לעשות אולטרסאונד והכל ב"ה היה תקין. הרופא אמר לי להימנע מקיום יחסים למשך מספר ימים כי יתכן וצוואר הרחם שלי נפגע וגרם לדימום.
אחרי שבוע ויומיים לאחר טבילה וקיום יחסים שוב גיליתי בבוקר הפרשה חומה בכמות מועטה יותר מהפעם הקודמת וכן חומה בלבד ללא צבע אדום.
כעבור כמה ימים ללא קיום יחסים שוב הופיע כתם חום, לא הפרשה ממושכת.
הרופא בדק אותי גם היום וב"ה הכל תקין אך הוא "גזר" עלי להימנע מקיום יחסים למשך שבועיים וטען כי אם יקרה דימום בעקבות קיום יחסים יהיה עליו לבצע בדיקת "פאפ" בצוואר הרחם. שאלותי:
האם הדימום אכן מושפע מקיום יחסים והאם יש להימנע מקיום יחסים?
מה יכול להיות הגורם לדימום?
בנוזלי הזרע מצויים פרוסטה-גלנדינים – חומרים המעוררים התכווצות של הרחם.
ישנם מקרים בהם התכווצויות הלו גורמות להיפרדות קלה של השליה, מצב שבעקבותיו מופיע דמום רחמי. במצב כזה המשך קיום יחסים יכול גם להחמיר את ההיפרדות ולעיתים לסכן את ההריון.
משום כך המלצת הרופא להמנע, זמנית, מקיום יחסים מוצדקת לחלוטין.
הערה: דמום רחמי כזה דינו כדם נידה לכל דבר.
בתי התינוקת הקיאה ושלשלה והרופאה יידעה אותנו על "מינרלי" מסדרת טיפטיפות של כצט שהינו תוסף תזונה נוזלי בטעם דובדבנים המכיל אלקטרוליטים למניעת התייבשות. כתוב על
שלום וברכה, אנו זוג נשוי הממתין ב"ה ללידת בנינו הבכור בעוד כחדשיים. בזמן האחרון סובלת אשתי מכאבים והתכווצויות (כנראה דמויי צירים) לאחר קיום יחסי אישות,
