שלום. לפני חמישה חודשים ילדתי בניתוח. חודש וחצי היה לי דימום מהלידה ולאחר שבוע נקי קיבלתי מחזור. יומיים לאחר סיום המחזור הוכנס לי התקן מירנה. כבר חודשיים ושבוע יש לי דימום קל אך רצוף כל יום. ניכר שבאמצע היה מחזור כבד.
1. היום הייתי אצל הרופא וביקשתי לבדוק אם הכל תקין אך הוא סירב וביקש שאפנה אליו בתום שלושה חודשים. האם לחכות עוד שבועיים וחצי ? או לפנות לרופא אחר בהקדם?
2. יוצא מצב שכבר חמישה חודשים יש לי דימום מהרחם כמעט ללא הפסקה. האם יש בכך סכנה?
אבקש המלצתך…
א. מבנה ומנגנון פעולה של הת"ר פרוגסטוגני
מירנה – הת"ר משווק בישראל – הינה דוגמא להתקן תוך רחמי המשתייך לקבוצת ההתקנים ההורמונליים. היא מורכבת מהתקן פלסטי קטן בצורת T ובו צילינדר קטן המכיל את הפרוגסטוגן לֶבו-נורגסטרֶל[1] – הורמון המהווה את המרכיב הפרוגסטטיבי של גלולות למניעת הריון כדוגמת לוגינון ומיקרוגינון. בניגוד לרוב ההתקנים הלא-הורמונליים, המירנה איננה מכילה נחושת.
ההתקן מוחדר לחלל הרחם כמו התקנים רבים אחרים, ושם הוא משחרר באופן קבוע את ההורמון לתוך חלל הרחם במשך חמש שנים. דופן הצילינדר מבקרת את קצב השחרור ושומרת על מינון אחיד של 20 מיקרוגרם ליום (0.02 mg/d). המינון הנמוך הזה יעיל מאד משום שהוא מופרש מתוך הרחם ומשפיע מיידית על הרירית
לפני שהוא נמהל בנוזלי הגוף ולפני שהוא עובר דרך הכבד[2].
מנגנון פעילותה של הת"ר פרוגסטוגני למניעת הריון הוא בעיקרון מנגנון מקומי. השפעת ההורמון על ריר צואר הרחם הופכת את הריר הצוארי למחסום בפני תאי הזרע הנמצאים בנרתיק. השפעתו של ההורמון על תפקוד תאי הזרע מונעת הפריה, והשפעתו על רירית הרחם מונעת את ההשרשה. משום כך נחשב הת"ר פרוגסטוגני כאמצעי מניעה יעיל מצד אחד, והפיך, המאפשר כניסה מהירה להריון לאחר הסרתו – מצד שני.
השפעת ההורמון הפרוגסטוגני על רירית הרחם משנה באופן בולט את כמות הדימום הווסתי. כבר בחודש הראשון שלאחר ההתקנה יורדת כמות הדימום הווסתי אם כי היא מתפזרת על פני מספר ימים גדול יותר. מחקרים מבוקרים הראו כי בעבור 3 חודשים ממועד ההתקנה של הת"ר פרוגסטוגני מופחתת כמות הדימום הוויסתי ב-94% בממוצע[3].
התקן תוך-רחמי פרוגסטוגני כאמצעי למניעת הריון.
יתרונות ההתקן הם:
חסרונות ההתקן הם:
הערות:
[1]. Levonorgestrel) LNg)
[2]. לשם השוואה: בגלולה למניעת הריון מסוג מיקרוגינון, כמות הלבונורגסטרל היומית היא 150 מיקרוגרם, דהיינו פי 8.5 יותר מאשר כמות הלבונורגסטרל המופרשת מידי יום על ידי המירנה; בגלולה למניעת הריון מסוג לוגינון, כמות הלבונורגסטרל היומית משתנה במהלך החודש והיא נעה בין 50 ל-125 מיקרוגרם, דהיינו פי 2.5 עד פי 6.25 יותר מאשר כמות הלבונורגסטרל המופרשת מידי יום על ידי המירנה.
[3]. Irvin GA et al., Randomised comparative trial of the levonorgestrel intrauterine system and norethisterone for treatment of idiopathic menorrhagia. Br J Obstet & Gynaecol, June 1998. 105:592-598.
[4]. Suvisaari and Lahteenmaki, “Detailed Analysis of Menstrual Bleeding Patterns After Postmenstrual and Postabortal Insertion of a Copper IUD or a Levonorgestrel-Releasing Intrauterine System,” Contraception 54 (1996): 201-8.
[5]. הג"ר עובדיה יוסף בספרו טהרת הבית, חלק א (ירושלים תשמ"ח) סי' ה, עמ' רנג.
[6]. ראה: מ' הלפרין, דמם מחמת התקן תוך רחמי (IUD), אסיא סג-סד (טז, ג-ד), עמ' 138-143 (תשנ"ח); וכן גם:
M. Halperin, Dysfunctional Uterine Bleeding: New Approaches, in: Medicine and Jewish Law, vol. III (Jason Aronson Inc., ed. Fred Rosner, in print).
ב"ה שלום וברכה, פנתה אלי אישה בשאלה אם לצום ביו"כ לפי הנתונים דלהלן: 1. כניסה להריון אחרי טיפולים ארוכים (הפריות חוץ גופנית שנכשלו עד הריון
בס"ד אני מבינה שהמכון הוא רובו מורכב מציבור דתי-לאומי אשכנזי. אני שואלת כאן בעניין נושא של הפריות. זהו נושא מורכב שכן וכן נתון לויכוח עם
אני מכינה עבודת מחקר בביולוגיה ויש לי את הדילמה הבאה: טוראי עידו ז"ל חלה במחלת הסרטן בהיותו חייל בצה"ל ושוחרר עקב כך והמשיך להילחם במחלה.