הנקה ועבודה בבית חולים – בצום תשעה באב
לכבוד רבני מכון שלזניגר שלום רב אני אחות שעובדת בבית חולים ורציתי לדעת כיצד עלי לנהוג בצום ט' באב היות שאני עובדת בעבודה פיזית. בנוסף
אני בת 46, ונמנית על הציבור החרדי-לאומי. אני אם לחמישה ילדים בחמישה ניתוחים קיסריים. (האחרון שבהם לפני 11.5 שנים)
בשנים האחרונות קיימות אצלי מספר בעיות:
1. מחזור קצר מדי.
2. לאחר סיום ימי הוסת אפשרותי להפסק טהרה רק לאחר כ-11 יום משום הפרשה מעטה וחומה בסיום ימי המחזור ומשום "עד" לא נקי בימים שלאחר מכן.
3. לעיתים ימי הוובת כרוכים בדימום חזק.
פניתי לרופא הנשים הקבוע שלי (גם ניתח אותי בלידה האחרונה) נערו לי מספר בדיקות לגבי האפשריות בענין זה והתברר ב"ה שהבעיה הורמונלית בלבד.
(בהמלצת ובמעורבות הרופא ) נטלתי סוגים שונים של כדורים הורמונליים ו/או גלולות אך אלו הן רק כפתרון זמני וחלקי בלבד.
לאחר 2 חפיסות בכל פעם מסוג כדורים שונה (בניסיון להקל או לפתור את הבעיה) הדבר חזר לקדמותו.
הפתרון הבא לדעתו של הרופא הוא התערבות כירורגית – עניין שברצוני להימנע ממנו.
שאלתי בעניין זה.
האם יש אפשרות מהצד ההלכתי לקצר את ימי הנידה לטובת ימי הטהרה? ובנוסף לכך האם קיים פתרון בעניין הדימום הרב ומספר ימי הוסת?
בברכה
א. הבעיה ידועה ומצויה.
ב. אם טיפול פרוגסטטיבי תרופתי יעיל – ראוי להשתמש בו במקום לפנות לפעולה כירורגית שיש בה, מבחינה הלכתית, איסור סירוס האישה.
ג. אם טיפול תרופתי פומי (דרך הפה) איננו יעיל יש מקום לשקול שימוש בהתקן תוך רחמי פרוסטוגני מסוג מירנה. ראי מאמרו של הרב ד"ר הלפרין "הת"ר פרוגסטוגני בדמם ווסתי כבד כטיפול מונע כריתת רחם" שהופיע באסיא עא-עב עמ' 131-143. ניתן למצוא מאמר זה גם באתר מכון שלזינגר בקישור הבא: https://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA71-72/Assia71-72.13.asp
ד. אם כל האמצעים נכשלו – אזי יש מקום לשאלת חכם לגבי הסכמה להרס רירית הרחם או לכריתתו.
ה. כל האמור מותנה בכך שהרופא המטפל שלל קודם כל האפשרות שהדימום נובע ממצב פתולוגי ברחם.
לכבוד רבני מכון שלזניגר שלום רב אני אחות שעובדת בבית חולים ורציתי לדעת כיצד עלי לנהוג בצום ט' באב היות שאני עובדת בעבודה פיזית. בנוסף
אני לוקחת גלולות יסמין כבר 3 שבועות. לראשונה לאחר הפסקת הנקה. עקב דימום חלש שמופיע כבר זמן רב אין באפשרותי לעשות הפסק טהרה. גם שכבר
שאלה שנשנאלתי ואני מתלבט מה לענות עליה. רופא פנימאי שגר ביישוב בשומרון ועובד בבית חולים במרכז הארץ.כיום הוא חוזר לביתו בשבת בבוקר לאחר תורנות,
שלום רב, הנני יוצאת עם בחור שאחותו סובלת ממאניה דפרסיה. היא מטופלת בתרופות ומנהלת אורח חיים רגיל. לפני מס' שנים היתה ההתפרצות האחרונה. אין עוד