כאבים ודימומים באמצעי מניעה שונים
שלום! אני מעוניינת בתשובה פרטנית ככל האפשר לשאלתי. -תודה. היום הורדתי התקן מירנה שהיה בשימוש סה"כ 3 חודשים. סיבת הוצאתו: כאבים חזקים (שלא חלפו עם
שלום רב,
אני בת 52, עומדת בפני כריתת שחלות וחצוצרות בלפרוסקופיה. ההתערבות היא מניעתית, היות ואחרי בירור גנטי הומלץ לעשות כן (ע"י ד'ר ארנסט פוס, ד'ר דבורה באומן ו-פרופ' להד- גנטיקה שערי צדק).
שאלתי היא איך אני מתייחסת אחרי הניתוח לדימומים.
-האם אחרי הניתוח אני בחזקת נידה?
-מה לגבי דימומים בעתיד? האם ייחשבו כדם נידה? אם כן, מה הם כללי הטבילה במקרים אלה?
-יצוין שהרחם נשאר, הסבירו לי שאין סיבה או תועלת בהוצאתו.
אודה על תשובה בהקדם.
בתודה וברכה, נ
כל עוד הרחם נשאר, דימומים שמקורם ברחם אוסרים כמו דם נידה. במיוחד שבעקבות כריתת שחלות חלים שינויים הורמונאליים היכולים לגרום ל"דמם שבירה" שאוסר.
לכן אין הבדל בין כללי דיני נידה לפני הוצאת השחלות לבין דיני נידה לאחר הוצאתן, כל עוד הרחם נשאר.
מצד שני, אם אין שום דמום רחמי בזמן או אחרי הניתוח, אזי כמו כל אישה אחרת מבחינה הלכתית המנותחת נשארת באותו מצב הלכתי בו היתה לפני ההוצאה.
שלום! אני מעוניינת בתשובה פרטנית ככל האפשר לשאלתי. -תודה. היום הורדתי התקן מירנה שהיה בשימוש סה"כ 3 חודשים. סיבת הוצאתו: כאבים חזקים (שלא חלפו עם
צום ט' באב. אני בת 26, שבועיים אחרי ניתוח כריתת בלוטת התריס (בעקבות גידול שפיר) ומאז נוטלת אלטרוקסין (100 mcg) כל בוקר על קיבה ריקה
הרב שלום, ברור לי – שאין ההבנה דלקמן, נכונה. מכל-מקום, כשאני מבקש לסקור את ההבנות השונות שניתנו לסוגיה ביומא, אני מבין שיש כאלו שרואים במחלוקת