דיני שבת למתאשפז ולמלווה

1. שכירת חדר פרטי: אסור לשכור בשבת, גזירה שמא יכתוב (רמב"ם פכ"ג מהל' שבת הי"ב). אולם, ברוב המקרים יש להתיר בזה משום צורך החולה, כדי שיהא המְלַוֶּה מצוי אצלו לדאוג לטיפולו. (עי' מאמרו של הרב מרדכי הלפרין, "האם שהייה ליד ילד חולה מאושפז דוחה שבת?", אסיא ט, עמ' 55). כמו"כ אם החולה יש בו סכנה ויש בהשכרת חדר פרטי משום נוחיות החולה, כגון שיישן יותר טוב, יש להתיר כדעת האומרים פיקו"נ הותרה (שכח, ד ובה"ל ד"ה כל), ויש לסמוך על זה לענין השכרת חדר דרבנן.

[אלא שעדיין צ"ע האם מועיל הכוונה שהקנין לא יחול עד מוצ"ש להתיר איסור מקח וממכר של המלווה כאשר התשלום מתבצע בשבת וגם ישתמש בחדר בשבת. (הפוסקים דנו בציור הפוך בענין מכירת פסח בע"פ שחל בשבת, שמעשה המכירה יתקיים בע"ש, והקנין יחול בשבת.)]

כרטיס האשראי: דינו כדין מוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור ליטלו בשבת ויו"ט. אמנם, אם אין לו מקום שמור להשאיר אותו וחושש שיגָנֵב, מותר להשאיר אותו בכיס כדין טלטול מן הצד כשאי אפשר לנער (עי' שש"כ פ"כ סעי' ע"א הע' רמ"ד). אם יש בכרטיס משום צורך החולה, מותר לטלטלו, ואם אפשר עדיף בשינוי (עפ"י מ"ב שכח ס"ק נח).
ונכונים דבריך (בתוספת השאלה) שאם אפשר, יש לבקש מהנכרי שיקח אותו מהכיס או התיק.

2. אם המרכז רפואי מוקף בגדר, ואין פרצה י' אמות (כגון בכניסה) נחשב כד' אמות ואין בו איסור טלטול ולא איסור דבר שיצא מחוץ לתחום. כשאין גדר (או כשיש פרצה י' אמות) דינו ככרמלית (או רה"ר) ואסור בטלטול מחוץ לבנין.

ולכן, אם יש בתיק דברים שהם לצרכי החולה, מותר לומר לנכרי להכניסו לביה"ח כדין שאר צרכי חולה שמותר על ידי נכרי (שכז, יז ומ"ב ס"ק מז). ואם אין בתיק מצרכי החולה, אם האזור הוא כרמלית יש להתיר אמירה לנכרי להכניס את התיק לבנין לצורך מצוה (כגון שיש סידור או אוכל לסעודות שבת) או לצורך גדול (יש בו בגדים נחוצים) או הפסד (שיש בתיק דברים יקרי ערך ואם לא יכניסנו יאבד). (מ"ב שכ"ה ס"ק ס'). אם אין א' מאלו, מותר לרמז לנכרי להכניס ("איננו יכול להכניס"), אך אסור להנות מהתיק עד מוצ"ש בכדי שיעשו (תקטו, ה).
אבל אסור למְלַוֶּה לשכור חדר בשבת או יו"ט לנוחיותו בלבד. [אם יכול לשכור בלי לשלם בשבת ובלי להזכיר לשון שכירות – לדוגמא, אם יאמר get or arrange private room – יש אולי מקום להתיר עפ"י המבואר במ"ב רסי' שכג.] אולם, אם אין למלוה מקום סביר להשאר במשך הלילה, ולא יוכל לישון, מסתברים דבריך (בתוספת השאלה) שמותר לו לשכור את החדר ע"י נכרי ולהתכוון שלא יחול הקנין עד מוצ"ש, וראוי למנוע מלהזכיר במפורש את השכירות או דיבורים על המחיר.
אם אין למלוה מקום סביר להשאר במשך הלילה, מסתברים דבריך (בתוספת השאלה) שיש להתיר לו לשכור את החדר ולהתכוון שלא יחול הקנין עד מוצ"ש, וראוי מלמנוע להזכיר במפורש את השכירות או דיבורים על המחיר.

3. אם נאבד המפתח של המזוודה, מותר לומר לנכרי לפתחו בדרך קלקול לצורך מצוה, צורך גדול, או הפסד, וכנ"ל.

4. שוכר ל' יום בחו"ל חייב במזוזה. חולה בביה"ח אינו חייב במזוזה גם אם נשאר ל' יום, כיון שאין לו חדר קבוע, ויכולים להעבירו מחדר לחדר. אולם זקן בבית אבות, אם יש לו חדר קבוע יש לו לקבוע מזוזה (לב אברהם פל"ג ס"א עמ' 261). אם הבית אבות בבעלות נכרים לא יברך. ואם יש לו חברי חדר נכרים, ג"כ ראוי להחמיר לקבוע בלא ברכה. (שערי מזוזה פ"ז ס"ק כג, כז)

5. חובת בדיקת חמץ מוטלת על מי שיש לו שליטה זמנית בבית או בחדר (תלז, א). ולכן מסתבר כחילוק הנ"ל לענין מזוזה, ואין לחולה חיוב בדיקה על חדרו בבית החולים. ומ"מ צריך זהירות שלא יכשל באיסור חמץ, ולכן יש לו לדאוג שלא יהא חמץ נגיש בהשיג יד וכ"ש על שולחנו (תמ, ב-ג).

הרב מאיר אורליאן