דכאון ופחדים

שלום רב, שנה טובה. אני נשואה 3.5 שנים ויש לי שתי בנות, אחת בת שנה ואחד עשרה חודשים, והשניה בת 10 חודשים. לאחר לידת הבת השניה שלי חוויתי מה שנקרא דיכאון אחרי לידה. ב"ה הצלחתי לצאת מהמצב הזה לבד, אבל זה לקח לי 4 חודשים בהם הבנות שלי קיבלו יחס לא נכון, לא הוגן ולא מתאים. למרות שלקחנו אמצעי הגנה, אני שוב בהריון. אני ובעלי חווינו קושי גדול בזוגיות ורק בחודש האחרון התחלנו להתאושש. התינוקת עדיין לא ישנה בלילה ועד לאחרונה היתה מתעוררת כל כמה שעות ועושה לנו "לילות לבנים". אני עובדת על עצמי כל יום שלא להרים את הקול ולא ל"תפוס" חזק מידי את בתי וב"ה מאז שהבנתי שהייתי בתקופה לא טובה, וכנראה בזכות כך שההורמונים נרגעו, הצלחתי יותר לשלוט בתגובותי וחזרתי להיות אני השמחה, הצוחקת, המתמודדת עם דברים בהומור (כמה שאפשר) אגב, לאחר לידת בתי הראשונה לא חוויתי כזה דבר ולמרות הקושי הטיבעי של ההסתגלות הסתדרנו בסה"כ. המצב הוא כזה. אני לא מוכנה נפשית להריון הזה. לא בשביל הבנות שלי, לא בשביל בעלי ולא בשבילי. וגם לא מבחינה פיננסית, למרות שזה באמת אחרון אחרון ברשימה שלי. שוב אני עם בחילות, שוב זה מפריע לי בהנקה כי קשה לי לאכול. ובגלל שלא יכולתי להניק את הגדולה אחרי 6 חודשים (כבר הייתי בחודש שלישי וגם כן עם בחילות והקאות) רציתי כל כך לפחות להניק את זו כמה שיותר. ונמאס לי. פשוטו כמשמעו. לא יכולה עוד פעם לעבור את זה. הריון. תשעה חודשים. הרמת התינוקות עם בטן גדולה. הבנות חולות, אני חלשה. בעלי שנותן לי תמיכה תמידית, ואח"כ, לבד. ההורים שלי בני 70, ולמרות שהם צעירים בנפשם ב"ה, הם לא מסוגלים למה שיכלו פעם. אין לי עזרה, ומשפחתו של בעלי מתגוררת בצרפת. לא היה לי עזרה לפני כן ותהיה לי פחות עזרה עכשיו. בעלי יוצא לעבודה מוקדם בבוקר וחוזר אחרי שהבנות ישנות. אני לא יכולה לעשות זאת שוב. אני פשוט לא יכולה. ישנן נשים שיש להם נחישות, הסתגלות. אני אוהבת ילדים, אוהבת תינוקות ורוצה משפחה גדולה בעז"ה, אך לא כך. אני צריכה את הזמן שלי. את הזמן שלנו. והנה השאלה. האם זהו מצב שאפשרי לעשות בו הפלה? זאת מתוך הנחה שזה לא יעשה לי טרואמה בפני עצמו. קשה לי השאלה וקשה לי המחשבה אבל אני חייבת לחשוב גם על כך. אם אני אינני בשלב מתקדם ואני רק בשבועות הראשונים (אני עוד לא יודעת), האם ישנה אפשרות כזו מבחינת ההלכה? ואם אתם אינכם הכתובת, עם מי אני יכולה לדבר? מודה לכם מראש על ההקשבה ועל העזרה.