תודה על התשובה
אשמח, גם כדי לדעת לגבי ד' הצומות בכלל
[תענית אסתר, י"ז בתמוז]
אם תוכל להשכילני:
האם פסקת כן בגלל שיש חשש להריון?
או שאשה בהריון מוגדרת בכלל כחשאיב"ס?
כל טוב ויישר כח.
א. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ סעיף א:
"הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו (א) א ואסור לפרוץ גדר. הגה: * (ב) מיהו (ג) עוברות ומיניקות שמצטערות הרבה, * (ד) אין להתענות (הגהות מיימוני והמגיד פ"ה); ואפילו אינן מצטערות, אינן מחוייבות להתענות (ה) אלא ב שנהגו להחמיר; ודוקא בג' צומות, אבל בט' באב מחוייבות להשלים (כדלקמן סי' תקנ"ד סעיף ה')."
ב. וראה מה שפסק בשולחן ערוך אורח חיים סימן תקנד סעיף ה:
"עוברות ומיניקות מתענות בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור; אבל בג' צומות אחרים פטורים מלהתענות, ואע"פ כן ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ובמשתה, אלא כדי קיום הולד (וע"ל סי' תק"נ סעיף א')."
ג. וראה ביאור הלכה סימן תקנ ד"ה * מיהו עוברות:
"* מיהו עוברות ומניקות וכו' – עיין לקמן בסימן תרפ"ו בהג"ה לענין תענית אסתר דה"ה לענין כואבי עינים אם מצטערות הרבה. ולענינינו אפשר דחמור יותר דכיון דכבר רצו וקבלו כל ישראל להתענות בכל הד' צומות תו הו"ל תענית חובה ולא הותר אלא לענין עוברות ומניקות שהקילו בזה לכתחלה וכדמוכח בגמרא דלא הוזכר אלא לענין ט"ב שמתענות ומשלימות בו
אמנם בקובץ שעל הרמב"ם כתב כמדומה שראיתי בכ"ק של הגאון מהר"ז עמריך ז"ל להקל בזה אף בשאר תעניות והכל לפי ראות עינים עכ"ל:"
ד. והנה שיטת הגאון הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל שיש בזמננו סכנה בצום לנשים מעוברות ולכן מותר להן לשתות לשיעורין אפילו ביום הכיפורים.
ה. אמנם אין הלכה כמותו כפי שפסקו גדולי הפוסקים, אלא אם כן מדובר בהריונות בסיכון.
ופסק הלכה זה מתאים גם לידע הרפואי של ימינו.
ו. בכל זאת מאחר ובמקרים נדירים ההריון באמת בסיכון אף שהדבר לא נודע קודם לכן, לכן לגבי הצומות הקלים – צום גדליה, י' בטבת, תענית אסתר וי"ז בתמוז, נהגו בימינו להמנע מלצום במהלך ההריון, כעיקר הדין שבשו"ע, ואין להחמיר.
רחצת מטופלים בבית חולים נעשית על ידי שימוש בספוגים עם סבון (ספוגבונים). האם מותר לאחות להשתמש בהם בשבת לרחוץ מטופלים? האם ניתן בשינוי?
בס"ד שלום עליכם נשאלתי ע"י חבר את השאלה הבאה: לפני ארבעים שנה, כשחי ,כילד, עם משפחתו במרוקו, חלתה אחותו בת מחצית השנה בדלקת ריאות,ל"ע, אושפזה
המש/ך לשאלה #7213 על המתנה לאחר נסיון החיאה:כאשר הלב והנשימה פסקו, אך בוצעה החייאה שנכשלה, מהו מועד המוות מבחינה הלכתית: מועד הפסקת הנשימה המוקדם או