נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

הגדרת "יודע לב מרת נפשו"

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

29 בספטמבר 2017

הרב המשיב: אחר

שאלה:

שלום לכם
יישר כחכם על כל המפעל.
אשתקד, מינקת לתינוק בן 4 חדשים סבלה בצום עד כדי התמוטטות. לא יכלה להניק אחה"צ. לכאורה ברור שהייתה צריכה להפסיק את הצום.
היא חשבה שהיא לא תמות… ולכן לא שברה.
כיצד להדריך את האנשים, ואני שואל אם כדאי לומר זאת גם בציבור, בנושא לב יודע מרת נפשו. מה פירוש? איזו הרגשה מתירה לו לשבור את הצום? הוא מרגיש שקשה לו מן הרגיל? או שאם ימשיך לצום יתמוטט לחולשה גמורה? וכד'
השיבוני דבר, ותבורכו מן שמיא.
בברכת כהנים
ברכת כהן הדיוט
מאיר לובין

תשובה:

תשובת הרב מאיר אורליאן:

אכן, אלו דברים שאין להם שיעור, וקשה מאד לתת בהם מידה מדוייקת, אך ננסה לסרטט קווים.

יש להקדים שחשוב מאד להכין מבעוד יום בשתייה ואכילה כראוי! הרבה נשים מתרוצצות בערב יוה"כ להכין סעודה מפסקת ולסדר את הבית, ו"אין להם זמן" לשתות כפי הצורך. הדקות הספורות שלוקח לשתות מבעוד יום משתלמות ביום כיפור.

גם יש להקדים שאם האישה מרגישה קרוב לעילפון או סחרחורת חזקה, ודאי שתשתה בשיעורין כפי הצורך עד שיעבור או ייחלש התחושה למידה סבירה (ולענין שתייה, בפרט, עדיף לקצר את זמן ההמתנה מלהרבות את הכמות).

לגופו של ענין. כידוע, יש הבדל בין חולי שיש בו סכנה לבין חולי שאין בו סכנה. לעניין צום תשעה באב, שהוא מדרבנן, מספיק תחושה של "חולי" כדי להתיר "לשבור את הצום". לעמת זה, ביוה"כ חיוב הצום הוא מן התורה, ולכן אין להתיר אלא משום פקו"נ, כאשר יש חשש סכנה. אולם, כלל בידינו ש"ספק פיקוח נפש להקל", ולכן גם בחשש סכנה, מותר לאכול ולשתות כפי הצורך הרפואי למנוע החשש סכנה (שו"ע או"ח תריח, ח). גם כאשר החשש הוא קטן יש לחוש לספקו, כל שהחשש אינו רחוק.

יש לציין עוד, שכמעט כל הפוסקים  פסקו כר' יוחנן שחצי שיעור אסור מן התורה, ולכן גם לשתות "לשיעורים" הותר רק לצורך חשש סכנה. [כמדומני שלאור ההיתרים שניתנים בימינו למעוברות ומניקות, יש מהמון עם שטועים בזה, וחושבים ששתייה בשיעורים מותר גם לצורך חולי או חולשה שאין בו סכנה.] אולם, כיון שהוא קל יותר משתיית שיעור, הפוסקים נטו להתיר בו גם בחשש קצת רחוק, כל שאינו רחוק ביותר. כמו"כ, התירו בו במי שאינו חולה כעת, אך יש חשש שאם לא ישתה עלול להיחלש וליפול לידי חשש סכנה. (עי' בה"ל תריח, א סוד"ה חולה כאשר יש מגיפה בעיר).

יש לציין עוד שבשאלה זו, כמו בהרבה דברים בהלכה, אין אחידות בין הפוסקים. לדוגמא, עי' בספר מקראי קודש לרב משה הררי שליט"א (פ"ט ה"ז הע' כז במהדורת תשנ"ז) שהביא דברי הגר"א נבנצל שליט"א בענין מעוברת שיש לה סחרחורת, וכתב שאם יש לה סחרחורת צריכה לשתות, ואם די לה בכך, תשתה בשיעורים. וכתב שאף בסחרחורת חלשה יש להקל כיון שהיא מעוברת. וכמו"כ מעוברת שיש לה בחילות. ואם יודעת שנוטה לבחילות משום התענית, תאכל בשיעורים להקדים רפואה למכה, אך רק מהבוקר, לפי הצורך. עוד כתב שיש רופאים שאמרו שכל אשה מחודש שביעי אסור לה לצום. ואף שאינו מורה כן, מי שחוששת לכך כיון ששמעה על סיפורים כאלו, רשאית להקל. אך בחודש התשיעי, שאין חשש סכנה בלידה מוקדמת אין להקל.

לעומת זה, בשם הגר"מ אליהו זצ"ל, לאחר ששמע דברי  הגר"א נבנצל, אמר בענין סחרחורת ובחילות שלדעתו אין הדין כן, שהרי להרבה מעוברות יש בחילות ותחושות לא נעימות. וכן דחה מה שאמר מי שרוצה יכולה להקל בכל הריון בחודש שביעי ושמיני.

הרי שנחלקו למעשה בגדר התחושה המתירה לשתות.

וכן עי' בציצ"א (חי"ז סי' כ סק"ד) שחלק על הוראתו של הגר"י פישר זצ"ל שכיון שנחלשו הדורות מעוברות עד החודש התשיעי צריכות לאכול פחות מכשיעור. ולדעת ציצ"א אין להורות כן, אלא שבמצב של חולשה תעשה שאלת חכם למקרה הפרטי.

ונראה, כיון שיש בזה דעות שונות למעשה, אלו ואלו דברי אלקים חיים, ויש להורות למעשה לפי היכרות עם השואלת, האם רוצה לסמוך על המתירים, או מעדיפה לנסות לצום (ואין לנזוף בה כמקילה בפיקו"נ, כל שעדיין מצבה סביר). וכן בהוראה לציבור יש להדגיש שיש בזה דעות שונות ואפשר לנהוג כאלו או כאלו, לפי תחושת הצורך שמרגישה, ובזה י"ל לב יודע מרת נפשו. אולם, חשוב להדגיש יחד עם זה את החשיבות של צום יום כיפור ושהשתייה – אף לשיעורין – רק הותרה למנוע אפשרות של חשש סכנה. בנוסף, אם האישה מסופקת אם הגיע למצב שזקוקה לשתות ואין לה מי לשאול ו/או לא יכולה להכריע בתחושתה – ספק נפשות להקל, ועליה לשתות, גם אם יתברר למפרע שלא היה צורך גמור.

יש גם לציין שיש למדוד את הדברים במנוחה בישיבה או שכיבה, לא בהתרוצצות, ועל הבעל לגלות אחריות לעזור לאשתו לצום, גם על חשבון התפילה בציבור. אם הבעל לא נמצא, ואין לאשה מי שיכול לעזור לה, כך שאינו מעשי כלל לנוח, תוכל לאמוד את מצבה לפי הפעילות הנצרכת לפי הנסיבות.

בנוסף, לענ"ד הפוסק צריך לקחת בחשבון את היקף הוראותיו. אינו דומה רב ביהכ"נ אשר יכול לעמוד מקרוב על בני קהילתו והשואל הפרטי, לפוסק הדור אשר רבבות נשמעים להוראותיו, ולכן גם באחוז קטן ביותר עלולים מקצת אנשים לבוא לידי סכנה. ועי' בדבריו של  הרב מרדכי הלפרין במאמר "קווים לדרכו של הגרש"ז אויערבאך בהלכות רפואה ופיקוח נפש", ספר אסיא ט עמ' 195-239 לגבי יולדת שיום הכיפורים חל תוך 72 שעות ללידה: "שעדיף שאלף נשים יאכלו ביום הכיפורים לחינם כדי שאישה אחת, במקום נידח בעולם, לא תסתכן ותמות."

ויהי רצון שלא תצא תקלה מתחת ידינו.

[print_link]

שאלות נוספות

השתלת חניכיים

שלום רב, אני צריכה לעבור ניתוח להשתלת חניכיים בקרוב.הרופאה הסבירה לי שהחומר אותו משתילים לי עשוי מקולגן של אנשים מתים, נדמה לי שקוראים לחומר אלודר.

קרא עוד »