נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

הגנה משפטית על כנסייה של ע"ז בבית משפט

[DISPLAY_ULTIMATE_SOCIAL_ICONS]

23 באוקטובר 2018

הרב המשיב: הרב גבריאל טולדאנו

שאלה:

רציתי לשאול שאלה הלכתית: האם מותר לי להגן על כנסייה של ע"ז בבית משפט

בתביעה שהגיש נגדה יהודי, דייר מוגן לשעבר בחנות שבבעלות הכנסייה, לאחר שהכנסייה החליפה את המנעולים בחנות וסילקה את הדייר משם, לכאורה בהתאם לחוק הגנת הדייר (הדייר הפר לכאורה את תנאי החוק, כך שאינו מוגן יותר).

תודה.

תשובה:

תשובה

השאלה נחלקת לב' נידונים:

א. ישראל שתובע גוי בערכאות האם מותר לסייע לגוי.

ב. לסייע בייעוץ והגנה משפטית לכנסיה של ע"ז.

בנוגע לא', פוסק השו"ע בחו"מ סי' כ"ח סעיף ד' "ישראל התובע לעכו"ם וכופר [העכו"ם] ויש לעכו"ם עד אחד [ישראל] מותר להעיד לו [לגוי] אם יתבענו [הישראל]" והכלל בזה, שכל מקום שאינו גורם בעדותו שהישראל יפסיד או יתחייב בערכאות, יותר מאילו היה מעיד עליו בדיני ישראל, מותר לסייע לו לעכו"ם בערכאות.

ובנידון דידן, בודאי שגם על פי דיני ישראל אם הדייר לא עמד בתנאים והפר את החוק בודאי שאפשר להוציאו מהדירה, דהרי על דעת כן זה השכירו לו את הדירה, ובכך שלא עמד בתנאי החוק הפר את חוזה השכירות ורשאים לפנותו.

בנוגע לב', יעוין בשו"ע יו"ד סי' קל,ט סעיף ט"ו, וזה לשונו:

"יש מי שאומר שאסור להלוות לצורך בנין עבודת כוכבים של עובדי כוכבים או לתכשיטיה או למשמשיה, וכ"ש למכור לה תשמישים כגון מחתות. והמונע מצליח. ואין לקשור ספרי עובדי עבודת כוכבים, חוץ מספרי הדיינים והסופרים. ואם חשש משום איבה, כל מה שיכול להשמט, ישמט."

והטעם משום מחזיק ידי עוברי עבירה, דע"י לקיחת הכסף וכו' מחזיקים את בית הע"ז שלהם.

והגינת ורדים [חלק חושן משפט כלל ה סימן יז] כותב לאסור מטעם שעל ידי זה שהוא מלוה ומקבל ריבית הוא רוצה בקיומה של ע"ז כדי שיהא הקרן שמור ולעכול פירותיהן [הריבית].

ולפי זה בנידון דידן על ידי שמייצגים אותם וגורמים להם להרויח, יש כאן מחזיק ידי עוברי עבירה.

ויעוין בתשובות חיים ביד לר' חיים פלאג'י [סימנים יח , מג], שמסתפק האם מותר לשכור מהם בתים וחנויות. צדדי הספק להתיר, משום שהאדם עושה זאת ב"דנפשיה קעביד", ולא עושה כדי להחזיק ידי עוברי עבירה, ואפילו שגורם רווח לע"ז, על כל פנים אם הוא לא ישכור מהם, ישכירו למישהו אחר. מה שאין כן בהלוואה זה לא שייך, כי מי יאמר שיש ני אדם שיסכימו להלוות להם, לכן יש לו צד להתיר לשכור בתים וחנויות.

ולכאורה היה מקום להשוות ולומר, שגם להשכיר את שירותיך כעורך דין וליטול שכר טירחה מהם מותר, כי אם אתה לא תייצג אותם ימצאו מישהו אחר.

וזה צד גדול להתיר, אלא שיש מקום לדון ולהחמיר בזה, משום שמקצוע עריכת הדין שונה מכל מקצוע רגיל, לדוגמא רואה חשבון, כי רואה החשבון האחד עושה בדיוק אותה עבודה כמו רו"ח אחר. מה שאין כן במקצוע העו"ד, שכל עו"ד יש לו גישה שונה לטיפול בתיק, יש הרבה יצירתיות במקצוע זה. לפעמים טיפול טוב בתיק מצורה הנכונה יכול לזכות במקום שטיפול פחות מתאים יכול להסתיים בחיוב.

כמי שמוסמך לדיינות וכותב חוו"ד לעו"ד, אומר לך מנסיוני שהרבה מההצלחה של עו"ד תלויה בכישוריו ובאופיו ובגישתו הנכונה לטיפול בתיק, ולא רק בידיעותיו.

ולכן, יש מקום להחמיר, ולא לייצג כנסיה של ע"ז, כי לא שייך הטעם שיכולים לקחת בעל מקצוע אחר, כי כל עו"ד מטפל בתיק בצורה שונה מחבירו.

אלא אם כן הדבר לא מצריך הרבה טיפול, הכל תלוי בעניינים פרוצדורליים וטכניים, שבזה אפשר להתיר.

[print_link]

שאלות נוספות

עבודת מיילדת בשבת

שלום רב! אני אמורה להתחיל לעבוד כמיילדת בחדר לידה שאינו שומר שבת ואינו מעסיק כתבנים. 1. האם מותר לי לתעד את מהלך הלידה בגליון הסיעודי

קרא עוד »

ניתוח אף

נוספה שאלה עבורך באתר מורשת שלום רב! אני בת 18 וחצי, ואני רוצה לעשות ניתוח אף אסתטי. זה מפריע לי מאוד. האם מותר לי לעשות

קרא עוד »